ממשלה גזענית? לא לפי הנתונים | ישראל היום

ממשלה גזענית? לא לפי הנתונים

תבהלת ה"גזענות" השוטפת את שיח הבחירות משקפת התכחשות ובורות ביחס למציאות המאפיינת את יחסי המדינה עם אזרחיה הלא־יהודים. זהו חלק מפרדוקס קבוע בין מגמת השתלבות הערבים בחברה הישראלית, שרק הולכת ומעמיקה בעשור האחרון, לבין השיח הפוליטי המעצים את השסע בין יהודים ללא־יהודים. 

מדינת ישראל לא הוקמה כמדינת כל אזרחיה, אלא כמדינת הלאום היהודי. לא נתניהו המציא את התפיסה הזו, אף שממשלתו עיגנה אותה באמצעות חוק יסוד: הלאום. הזכויות לכך שמורות להרצל, שלנוכח האנטישמיות המודרנית עמד על זכותם הלאומית של היהודים ועל מימושה במדינה ריבונית. האמרה הידועה "עם ללא ארץ, לארץ ללא עם", שטבע הפעיל הציוני ישראל זנגוויל, שיקפה את שאיפות התנועה הציונית. המאבק שהתנהל בארץ עם הערבים, וגם העובדה כי מיעוט מתוכם נותר בתחומי המדינה לאחר הקמתה, לא העיבו על השאיפה הציונית למדינה בעלת רוב יהודי. 

לרוב היהודי יש יתרון מובהק בעיצוב המרחב הציבורי וסמלי המדינה ובקביעת המטרות הלאומיות. לאוכלוסייה הערבית במדינה ניתנו אמנם שוויון זכויות אישי ואף זכויות קיבוציות (הזכות לייצוג הולם, שפה, חינוך ודת), אבל זאת על בסיס אישי ותרבותי בלבד. 

לאורך השנים ביקשו קבוצות מתוך המיעוט הערבי, החל ממפלגת "אלארד" בשנות ה־60 ועד לאנשי "מסמכי החזון הערביים" בעשור הראשון של המאה הנוכחית, לערער על הדומיננטיות של הרוב היהודי ולחתור לשינוי המודל הקיים באמצעות הפיכת ישראל למדינת כל אזרחיה או למדינה דו־לאומית. לשיטתם, רק שינוי ביסודות המשטר יביא למימוש השוויון האזרחי ולסגירת הפערים החברתיים־כלכליים העמוקים בין יהודים לערבים בישראל. 

ואולם, דווקא העשור האחרון התאפיין בשינוי דרמטי ביחס המדינה לאזרחיה הערבים. ממשלות נתניהו פעלו מתוך תפיסת עולם סדורה לשילוב המיעוט הערבי בכלכלה הלאומית כדי להגדיל את התוצר הלאומי ולצמצם את הפערים החברתיים והכלכליים. 

במונחים היסטוריים, מדובר במהלך חסר תקדים שאינו דומה לשום עשייה של ממשלה אחרת בישראל, לרבות ממשלות השמאל לדורותיהן. גולת הכותרת היא החלטה 922 מדצמבר 2015 על העברת כ־10 מיליארד שקלים לטובת פיתוח החברה הערבית בישראל במסגרת תוכנית חומש. חשיבות המהלך ידועה היטב למנהיגי המגזר הערבי. לא לחינם התבטא אחמד טיבי במהלך מערכת הבחירות על רצונם של הערבים לראות את המשך המגמה החיובית הקיימת ולחזות בשרטוט תוכנית המשך לזו שתסתיים בסוף 2020. 

נתוני האמת מלמדים אפוא על מאמץ מעשי משמעותי לצמצום ממדי חוסר השוויון ועל מגמת השתלבות של המיעוט במדינה. חבל שהאמת נבלעת בתוך הקליפה החיצונית של השיח הפוליטי, שמספר רק על חלק מתמונת המציאות. 

ד"ר דורון מצא הוא חוקר ומרצה במכללת אחוה ובכיר לשעבר בשב"כ

 

 

Read this article in English

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר