זה שנים אני מכיר את המכון הביולוגי כבעל יכולות ייחודיות בתחום פיתוח וייצור חיסונים, יכולות בלעדיות למדינת ישראל הנמצאות בחזית הידע והמדע העולמי. כרופא וחוקר אימונולוג הכרתי אישית יכולות אלה, ומפרסומים בעיתונות המדעית.
חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה ומחלות מפציעות הם איום מתמיד וקשה על בריאות הציבור. ישראל זקוקה למכון הביולוגי כמוקד ידע ופיתוח בתחומים אלה. בשנה האחרונה אני מרכז שיתוף פעולה לאומי ובינלאומי בניסיון לפתח נוגדנים לרעלנים המופרשים על ידי דגים רעילים ומדוזות; בעיה כואבת בחופי ישראל, הגורמת למוות באזורים אחרים בעולם. למכון ניסיון והובלה בתכנון והפקה של נוגדנים מגינים. כך מייצר המכון נוגדנים לרעלן הבוטוליניום המופרש מחיידק, והוא הרעלן הקטלני ביותר המוכר בטבע. לאחרונה פיתח המכון נוגדנים לרעלן הריצין, רעל קטלני המופק מצמח הקיקיון. פגיעה מרעל זה היא חשוכת מרפא, ומלבד המכון אין בעולם מענה רפואי לרעלן קטלני זה.
רובנו תופסים את המכון למחקר ביולוגי כגוף עלום ונסתר מהעין. לא כך הוא, למכון הביולוגי רכיב בולט של עשייה מדעית איכותית, גלויה ומוערכת, שיתופי פעולה מניבים עם מוסדות אקדמיים בארץ ובעולם, וביניהם עם אוניברסיטת אריאל. בשנים האחרונות נפתח המכון לעשייה עם גופי ביו־טכנולוגיה וטכנולוגיה עילית מובילים בארץ ובעולם ומפרסם מאות מאמרי מחקר בעיתונות מדעית מובילה, ומדעניו מוזמנים תדירות להרצות בכנסים מדעיים יוקרתיים. המכון רשם עשרות פטנטים למוצרי אבחון, גילוי, טיפול ומולקולות בעלות פוטנציאל בתחומים אלה. במדינת ישראל כולה פותחו ארבע תרופות מקוריות, אחת מהן שפותחה במכון הביולוגי נועדה למחלה שבה תוקף הגוף בלוטות הפרשה. לשם כך דרושות יכולות מדעיות מורכבות במיוחד.
למכון הביולוגי הישגים מדעיים מקוריים בתחום האבחון הרפואי, טיהור ידידותי לסביבה, חישה בסביבה מורכבת, מטאורולוגיה מתקדמת ומניעת התפשטות מזהמים. כל אלה ממצבים אותו כמוקד מצוינות לאומי בהיבט של התמודדות בזיהומים ומזהמים וכגוף מפתח במדינת ישראל בהערכה ובניהול סיכונים, שמקורם בסביבה או במעשי ידי אדם.
פתיחת וחשיפה של חלק מעשייתו לציבור בשנים האחרונות, מאפשרת למכון המחקר ליהנות מהכרה ממסדית של איכות, ידידותיות לסביבה, הכרה בתקני ISO ואיכות ייצור (GMP), שהיא המפתח הבינלאומי לייצור חיסונים ותרופות במתכונת הנדרשת בעולם המערבי. קשה לגוף מחקר ופיתוח לשרות בעלטה מוחלטת ולכן פתיחה חלקית ומבוקרת של שערים היא הליך מבורך, המעשיר את קשרי הגומלין המדעיים ומאפשר ליהנות ממימון מחקר תחרותי. אקדמיה ומדע מצטיינים הם כאלה המשתפים פעולה, וקרנות מחקר תחרותיות מובילות רבות מתנות מלגות ומימון בהגשת הצעות מחקר קבוצתיות. המכון הביולוגי הוא חלק מרשתות מדעיות אלה.
פרופ' יהודה דנון הוא נשיא אוניברסיטת אריאל
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו