שי ניצן ועלילת החומצה בגוש קטיף

כתב החשדות כנגד רה"מ ונאום התגובה שלו הביאו שוב לקדמת הבמה את פרקליט המדינה שי ניצן. פסק דין שבו נקבע כי ניצן נקט אכיפה בררנית ופעל בדרך "שערורייתית" כנגד אנשי ימין, צוטט ע"י נתניהו. לכך הצטרפה החלטתו החריגה לפרסם חוות דעת משלו בנוגע לתיקי החקירה, מה שגרר הרמת גבה ציבורית ותגובה נרגזת ומתקרבנת מצד הפרקליטות ואף מצד ניצן עצמו.

רבות נכתב על התמונה הבעייתית העולה מהתנהלות פרקליט המדינה מאז נכנס לתפקידו ב־ 2013. בין היתר, ניצן לא דיווח אמת לכנסת בעניין גל הירש, העניק חסינות מעורפלת לעיתונאית הדס שטייף וניפח בלון פלילי נגד יריבתו המושבעת השופטת גרסטל.

מי שעוקב אחרי התנהלותו יכול היה לצפות את העתיד עוד ב־2005, בפעילותו סביב עלילה נגד אזרחים, בטענה ששפכו חומצה על שוטרים במהלך ההתנתקות. האירוע התרחש ב־18 באוגוסט 2005. על גג בית הכנסת בכפר דרום התבצרו עשרות אנשים. בין השוטרים למתבצרים התפתח עימות אלים ובמהלכו הותז מן הגג צבע והושלכו ביצים על המפנים. שעות אחדות בתוך הפינוי כבר החלו כלי תקשורת לדווח על חומר לא מזוהה שנשפך על הכוח המפנה. כתבים תיארו "שוטרים שצורחים מכאבים; יש להם כוויות קשות מאיזושהי חומצה שנשפכה עליהם". אחרים תיארו שוטר שזעק "אני נשרף". האירוע גרר גינויים ומתקפות קשות מימין ומשמאל. תמונות מהאירוע לא נמצאו, פרט לסרטון שהופץ ע"י דוברות המשטרה. בפועל, עוד באותו ערב שוחררו כל השוטרים לביתם, ובבית החולים שללו כי נפגעו מחומצה מסוכנת.

במשטרה ובפרקליטות תחת הנהגתו של שי ניצן, אז המשנה לפרקליט המדינה, לא טרחו לחקור לעומק. חוות דעת בעייתית שהציגה המשטרה גרסה, שהשוטרים נפגעו מסודה קאוסטית והופצה לתקשורת. הוגשו כתבי אישום נגד עשרות בני אדם ללא עדות לשפיכת החומצה, ומבלי לזהות את משליכי החומצה.

כשהגיעו התיקים לביהמ"ש, נשלחה המשטרה לבצע בדיקת עומק. בדו"ח שהופק התברר כי שפיכת סודה קאוסטית לא היתה ולא נבראה. התיק קרס והנאשמים זכו לחנינה מבלי להישפט. 

את ניצן עצמו הראיות לא הטרידו, במקום להתנצל או לשאת באחריות התייצב באולפן טלוויזיה וטען, כי מכלים שנמצאו בשירותים כימיים על הגג מעידים כי נשפכה חומצה. העובדה כי לא נמצא עבריין שנצפה משליך חומצה ולא אותר קורבן שנפגע מחומצה כלשהי - היתה שולית בעיניו. גם חוות הדעת של הזיהוי הפלילי, לא מנעה ממנו להמשיך ולהפיץ את העלילה.

עלילת החומצה היתה שיאה של רדיפה שעליה ניצח ניצן בהתנתקות ובמהלכה נעצרו בתוך 9 חודשים, 6,000 בני אדם שע"פ הסנגוריה הציבורית נעצרו ללא ראיות או הליך הוגן, ונשללו מהם כל הזכויות השמורות לאזרח בהליך פלילי.

לחובתו של רה"מ ייאמר, כי על אף אזהרות רבות מצד אנשים שנפגעו מהתנהלותו הדורסנית של ניצן, הוא לא עשה די כדי למנוע את המשך התקדמותו במערכת המשפטית. לזכותו ייאמר, שכעת משזיהה את הסכנה, אינו חושש לבטא אותה. לטובתו ולטובת הדמוקרטיה הישראלית, נקווה שלא מאוחר מדי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו