מורים אינם מכוניות שיש לשלוח למוסך

תוכנית "קָרֵב" היא תוכנית ההתערבות החינוכית הגדולה במדינה. בכל חמש שנים בוחר ומממן משרד החינוך חברה הפועלת בכ־118 רשויות, ב־705 בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים וב־2,300 גני ילדים, ומגיעה לכ־300 אלף ילדים וילדות בשנה, מרביתם בפריפריה החברתית ובבתי ספר בעלי מדד טיפוח נמוך. התוכנית מביאה צבע ייחודי שהחינוך הפורמלי לא מספק בבתי הספר ובגנים: שחמט, אלקטרוניקה, בובנאות, רובוטיקה ועוד. בטבריה, למשל, כל ילדי העיר משחקים שחמט בזכות התוכנית. 

בימים אלה מפרסם משרד החינוך את המכרז החדש. כדי לחסוך בכסף מציע המכרז מנגנון רזה, המזמין תשתית צרה לניהול ולהדרכה של אלפי המורים המשתתפים בתוכנית קרב. מרבית תומכי ההוראה ומשביחיה נעדרים מהמכרז; אחוז גבוה של מורים יעברו להיות מועסקים על בסיס שעתי ולא שנתי, דהיינו חלק מהמורים יהפכו לעובדי קבלן. 

אפשר להניח שמשרד החינוך מבין שבלי מערך תמיכה מספק, תיפגע קשות איכות התוכנית; אך הרצון בחיסכון גובר כנראה על הרצון באיכות. ב־2015, בעקבות המאבק בתופעת עובדי הקבלן, נחתם הסכם קיבוצי בין האוצר להסתדרות שהבטיח העסקה רציפה למרבית העובדים בתוכנית. במכרז הנוכחי נסוג משרד החינוך ומצמצם משמעותית את מספר הקבועים, תוך כדי שהוא מועיד אותם למעמד עובדי קבלן. כך נכפית תחלופה רבה של עובדים מקצועיים, שלא יהיו מוכנים לעבוד כזמניים, מה שיוביל להעסקת מורים פחות מיומנים. מסיבה זו שובתים היום המורים של תוכנית קרב. 

על פי המכרז, היחס למורים הוא כאל ספקי שירות ולא כאל אנשי חינוך מוכשרים. בית הספר מתבקש להעניק בכל שנה ציון לכל מורה, ואם קיבל פחות מ־80 הוא עשוי להישלח ל"הדרכה מחדש" או פיטורין. זה שימוש ציני בשפה שאינה מתארת תהליך וצמיחה מקצועית של מורים, אלא הפחדה וניסיון לעיצומים חינוכיים כלפי המשאב החשוב ביותר במערכת. 

בשנים האחרונות התפתח שיח כלכלי שחדר גם למערכת החינוך: אין מורים ותלמידים, אלא נותני שירות ולקוחות. המשמעות היא שהמערכת מתנהלת אחרת כדי לטייב את כוח ההוראה. נכון להעריך מורים ואף להיפרד מחלקם אם הם לא מוכיחים את עצמם, אך המכרז לא שם דגש על תהליך הליווי, ההדרכה וההכשרה - הדבר החשוב ביותר לטיוב המערכת. במקום זאת, הוא נוקט שפה של מכונאות ומכשירים, המתייחסת למורה כאל חפץ שיש לשלוח למוסך - הדרכה מחדש - שם יתוקנו קלקוליו, כך שהלקוחות - התלמידים - יקבלו מוצר טוב יותר לשביעות רצונם. די בזה כדי להבין את רוח הדברים של המכרז, שלא רואה במי שמחנכים את הילדים מורים לטווח ארוך, אלא עובדי קבלן לטווח קצר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו