1 את הטבע של מכבי ת"א מודל 2018/2019 כנראה אי אפשר לשנות. בהתמודדות במילאנו, כשהיה ברור שהיא חייבת לשחק פנימה וטאריק בלאק וג'וני אובראיינט אמורים לקלוע 20 פלוס כ"א, בחרו הצהובים לקבוע שיא מועדון בזריקות מחוץ לקשת - 34 (הממוצע עמד עד כה על 25).
מנגד האיטלקים, שקלעו את ממוצע הנקודות שלהם בערב לא גדול, זרקו ל־3 רק 19 פעמים (ממוצע של 27). וזה מרכז הבעיה - מכבי נגררה לסגנון משחק מסוים, במקום להכתיב אותו.
2 גם במילאנו, בריטואל הקבוע, ג'ון דיברתולומיאו נכנס ברבע הרביעי כדי לשנות את פני המשחק ולדחוף את מכבי קדימה. אבל הפעם הוא נכנס מאוחר מדי ויצא מוקדם מדי. החמישייה שאיתו - נטולת ג'רמי פארגו וסקוטי ווילבקין - עשתה שינוי בשני צידי המגרש, אבל יאניס ספרופולוס החליט שזה לחמש דקות בלבד, הוריד אותו לספסל וטעה טקטית בצורה משמעותית.
דיברתולומיאו צריך להיות חלק חשוב ברוטציה ולשחק הרבה יותר - הוא לא גימיק מקצועי. על רקע החולשה של פארגו וניהול המשחק הרע של ווילבקין, מספר 12 צריך להיות על המגרש.
3 המשחק הזה הדגיש את בעיית משחקי החוץ של מכבי העונה. מלבד הניצחון ההרואי ויוצא הדופן במוסקבה על צסק"א, שני הניצחונות הנוספים שלה היו על קבוצות התחתית של היורוליג דרושפאקה ובודוצ'נוסט (לפני שהתחזקה).
הצהובים בנחיתות מול יריבות משמעותיות כמו באסקוניה ומילאנו, ואם לא ישיגו ניצחונות חוץ הם יישארו מחוץ לפלייאוף. משהו קורה למכבי כשהיא עולה על המטוס - היא שוכחת שכל מה שהולך ביד אליהו חורק בחוץ, כמו שצוין בסעיף 1.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו