ראש המוסד לשעבר, שבתאי שביט, תקף לאחרונה את מאמרי במוסף "ישראל השבוע" (08.02) על עמימותו של גנץ ביחס לעתיד יו"ש. על מרכז בגין-סאדאת, שבו אני משמש עמית מחקר, טען: "מאז הקמתו היה צבוע המכון בגוונים פוליטיים, כנגזרת ממספר החוקרים חובשי הכיפה העובדים בו". רמיזה על הטיה פוליטית בתוצריו של מכון מחקר על בסיס מספר חובשי הכיפה החברים בו, מעוררת חלחלה ולא ראויה לתשובה. אך הטענה האישית כלפיי, שיש להתייחס לדבריי כאמירה פוליטית ולא מקצועית, מצריכה התייחסות.
אין זו הפעם הראשונה שמוטחת בי הטענה שאני מדבר "פוליטית" ולא "מקצועית". במשחק מלחמה שנערך במטכ"ל ב־2005, דנו בתגובה הצבאית המתאימה לירי רקטות לעבר יישובים ישראליים, במציאות שתתפתח לאחר ההתנתקות. בניתוח הנסיבות הצגתי את הערכתי כי חופש הפעולה של צה"ל יוגבל. קבלת ההחלטה לפעולות קרקעיות התקפיות מעבר לגדר תהיה מורכבת וקשה. לגבי התגובות באש מנגד, הסברתי שלא נוכל למשל להגיב באש ארטילרית לעבר מקורות אש של חמאס שיוצבו באזורים המאוכלסים בצפיפות. הואשמתי בהטיה פוליטית אז, וספגתי האשמה דומה בדיון מטכ"ל ב־2008, כשהבעתי דאגה ליכולת ההגנה על מדינת ישראל לנוכח חידוש המו"מ בין ישראל לסוריה, שבו נידונה אפשרות לנסיגה מרמת הגולן. הדפוס ברור: קצין התומך בנטילת הסיכון הכרוך בנסיגות - מדבר "מקצועית", ואילו קצין המזהיר מהסכנות העלולות להתפתח לנוכח הנסיגה - מדבר "פוליטית".

זה בדיוק העניין: בשאלות אסטרטגיות, בשונה משאלות טקטיות, הקו המבחין בין שיקול "פוליטי" ל"מקצועי" נקבע על ידי קבוצות כוח שביכולתן לשלוט בגבולות השיח. כך הצליחו תומכי הנסיגות ליצור בדיון הציבורי בישראל את התודעה הכוזבת, שלפיה עמדתם נתפסת דרך קבע כ"מקצועית", בשעה שעמדת המתנגדים התקבעה כמונעת מ"אידיאולוגיה" ומסדר יום פוליטי.
ככלל, קשה למצוא נושאים ציבוריים בעלי השפעה על חיי העם והחברה שהם מקצועיים וטכניים בלבד. חוות דעת רפואית על תוצאות בדיקת דם היא עניין מקצועי מובהק; החלטות במדיניות הרפואה הציבורית, לעומת זאת, מבטאות השקפה ערכית.
כשבכיר לשעבר במערכת הביטחון מצדד בהיפרדות נוספת מהפלשתינים, "כי יש ערכים חשובים מאדמה", ברור שהוא מבטא את השקפת עולמו. היותו בכיר ביטחוני לשעבר אינו מקנה לו יתרון על פני אזרח אחר, המחזיק בהשקפת עולם אחרת. כאן מופעלת המניפולציה: חוות דעת מוטה מוגשת לציבור במעטה סמכות מקצועית, שכביכול נקייה מכל הטיה אידיאולוגית. במציאות זו הציבור חייב לתבוע דיון ביקורתי פתוח ולהטיל ספק ב"הערכות" וב"המלצות" שמספקים "ביטחוניסטים" לשעבר כעמדה מקצועית ונטולת פניות. מותר להטיל ספק בקביעתם ה"מקצועית" כי צה"ל יוכל להגן על רצועת החוף הצרה שתיוותר פה לאחר נסיגה לתוואי גדר ההפרדה, הסמוכה לקווי 67'. נדרש גם דיון ביקורתי על תוקף סמכותם בוויכוח האזרחי על עתידנו הלאומי בארץ ישראל.
אלוף (מיל') גרשון הכהן הוא עמית מחקר במרכז בגין-סאדאת
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו