אז איך יכול להיות שכולם שמאלנים? גם המפכ"ל והיועץ המשפטי לממשלה - שנתניהו בעצמו מינה - גם המשטרה, גם הפרקליטות, מה, כולם שמאלנים פתאום? כולם רודפים את ראש הממשלה? האחרון ששאל את השאלה הזאת, בהבעה צינית ומשועשעת, היה ליאור שליין בתוכניתו "גב האומה". אבל הוא רק דוגמה מייצגת. דומה שהשמאל משתמש בסדרת השאלות הרטוריות האלה בתדירות של מכונת ירייה על אוטומט, כי מבחינתו מדובר בהוכחה ניצחת, אקדח מעשן ממש.
רבים ניסו להשיב על התמיהה המשתוממת הזאת, אך התשובה, הברורה והשקופה כל כך, ריחפה מעל אוזניים ערלות. אולי כדאי להניח לשמאל להשיב לעצמו, שכן הוא עושה עבודה טובה יותר מגדולי סנגוריו של נתניהו.
נתחיל ביניב אלדד, שהציג לראווה לפני כמה שנים את השילוש הקדוש - תקשורת, משטרה ופרקליטות. לפי משנתו, אין זה משנה אם המשטרה או הפרקליטות נוטים לשמאל, כי מדובר באפקט דומינו. התקשורת אינה עוד גוף שמדווח על המציאות אלא גוף שיוצר אותה: "גם לשופטי בג"ץ יש טלוויזיה", אמר, ורמז אגב כך על השוחד הבלתי כתוב שאותו איש אינו חוקר - אם גורמי אכיפת החוק מעוניינים בסיקור חיובי, עליהם להביא את ראשו של נתניהו.
היינו יכולים לחשוב שזו הגזמה מופרעת, אבל אז הגיח אמנון אברמוביץ', שכתב השבוע: "אתם רשאים לדמיין את מצבו של נתניהו היום, לו הלך בנתיב האחדות. אתרוג היה לימון לעומתו". נדיבות הרואית או חוסר מודעות עצמית? בעודו רושף בכל פיסת שידור אפשרית נגד השוחד שמגולם בסיקור אוהד לכאורה בפרשת 4000, הוא מצביע על החיבוק שנתניהו יכול היה לקבל "אילו רק", ומבהיר מה הן השלכות סרבנותו של ראש הממשלה: חקירות וכתבי אישום.
צילום: טל גבעוני
אילו רק היה נתניהו מרכין את ראשו מול סנדקי האולפנים וחותך שמאלה, הוא היה מוגן כל כך, עד שאתרוג שמור היה נראה כמו לימון לעומתו. ממש כפי שאלשיך הפך, במחי הדלפות, מהמפכ"ל המושמץ ביותר בהיסטוריה הישראלית ליקיר התקשורת. הוא, לעומת נתניהו, אכן יכול לגרום לאתרוג שמור להחמיץ מקנאה כלימון. השיטה עובדת.
תגידו, שמא התקשורת נגועה בשיגעון גדלות? אולי כדאי להציץ לרגע לתוך מסדרונות הפרקליטות: השבוע התראיינה עו"ד אירית באומהורן, בכירה לשעבר בפרקליטות, ואמרה את הדברים הבאים: "אם נתניהו ייבחר שוב העבירה תהיה שוחד, אם לא - הכל יכול לקרות".
הדמיון בין דבריה לדבריו של אברמוביץ' לא פחות ממדהים. שניהם מנסחים למעשה אותה משוואה: ראש ממשלה ימני = כתב אישום. יש רק שתי דרכים להימלט מכך: או לחתוך שמאלה, או לפרוש מהתפקיד. נתניהו מסרב לשתי האופציות ולכן הוא משלם. את זה השמאל אומר בגלוי, לא הימין. התשלום יגיע מעבודת צוות משולבת והרמונית של צלעות המשולש שבקודקודו נושבת רוח המפקד - כלומר, התקשורת.
אז האם גם המפכ"ל וגם היועמ"ש שמאלנים? מאוד יכול להיות שלא. אבל התקשורת כן, וזה לגמרי מספיק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו