1 הפועל ב"ש נמצאת בסכנה ממשית של התברגות בפלייאוף התחתון. על פניו זה נשמע כמו תסריט דמיוני, במיוחד כשמדובר בעונה עם קבוצות עוגן כל כך חלשות כמו בית"ר ירושלים, מכבי חיפה והפועל ת"א, שעסוקות בהישרדות או בשיקום כבודן העצמי, וזה יהיה נס אם שתיים מהן יהיו חלק מהשישייה הראשונה.
אני שומע את הדיבורים לגבי עתידו של ברק בכר במועדון. לדעתי רק בכר יודע אם הוא מסוגל לחלץ את הקבוצה שלו מהמשבר הגדול שהיא עוברת, ואני משוכנע שאלונה ברקת תשאיר את ההחלטה, אם להישאר או ללכת - בידיו. האלטרנטיבות לבכר ידועות, והן מעטות וחלשות.
ברקת לא תלך על דור המאמנים המבוגר שכבר בקושי מאמן, ולא בטוח שתסתכן בדור הביניים שקשה למצוא בו טאלנטים יוצאי דופן, אולי מלבד ניסו אביטן בעונתו הפנומנלית, או שני הנתנייתים שנטועים בקבוצתם המצליחה, ולא משנה באיזה הרכב. ניסו גדל בב"ש, ויום אחד, אחרי הבשלה, אולי ייקרא לדגל, אבל בכר בנה את ב"ש בשנים האחרונות, והוא כנראה יודע מה צריך לעשות כדי להחזיר אותה לסדרה. אם אני צריך לתת תחזית - אלונה תיתן לברק את הקרדיט גם בעונה הבאה.
2 בשבוע שעבר הייתי בסכנין שלא בענייני כדורגל, אבל השיחות, איך לא, זלגו גם למצב המועדון ולסיכויים שלו לשרוד. 16 שנה עברו מאז העלייה ההיסטורית שלה לליגת העל. סכנין קיבלה אז חיבוק מכל המגזר הערבי בישראל. היא היתה הנציגה שלו, אבל השנים עברו - וההתרגשות התחלפה בשגרה ובניסיון כושל להכניס מקצוענות למועדון שמסובך בקליקות ובשבטיות של הכפר שהפך לעיר.
מאזן גנאים, הפנים של הקבוצה, עזב לעשור בראשות העיר, וסכנין איבדה את הדבק המלכד. היא כבר לא הקבוצה של המגזר, היא איבדה את האגרוף הקמוץ שייחד אותה, וקבלת ההחלטות שם ובחירת המאמנים שלה מנותקות המציאות. פעם פחדו להגיע לשחק בסכנין. היום כבר לא.
3 מכבי ת״א משייטת לעבר שבירת שיאי הפרש היסטוריים מהמקום השני, המאמן שלה מקבל חוזה משופר עם אופציית בריחה לקבוצה גדולה, השחקנים המושאלים שלה עושים חיים בכל הליגה, והערב, מול הפועל חיפה - היא היתה הקבוצה הנחותה לעומת הקבוצה של שרון מימר.
הפועל חיפה היא ההפתעה הכי גדולה העונה, עם קהל גדול שבא לנתניה. לא יודע אם חיפה תזכה שוב בגביע, אבל מבחינת איכות משחק, היא משחקת עכשיו כדורגל טוב יותר מבעונה שעברה, עם שחקנים פחות נוצצים מאשר בעונה הקודמת, וחזקה במאבק על הכרטיס לאירופה.
