ישראל היא המדינה השמינית בעולם במדד העוצמה 2018 של השבועון היוקרתי "US News and World Report" ואוניברסיטת פנסילבניה. המדד מבטא את עוצמת המנהיגות, הכלכלה ושיתופי הפעולה המדיניים, הדיפלומטים והצבאיים. ישראל מדורגת אחרי ארה"ב, רוסיה, סין, גרמניה, בריטניה, צרפת ויפן ומקדימה את סעודיה, אמירויות הנפט, דרום קוריאה, קנדה, אוסטרליה, שווייץ ועוד.
ישראל מזנקת במדד האופטימיות הכלכלית של Trading Economics מניו יורק: מ־21.70 נקודות במדד ב־1976 לשיא של 131.40 בנובמבר 2018. בכך מקדימה ישראל את דרום קוריאה, האיחוד האירופי, ארה"ב, יפן ועוד. ישראל מדורגת שמינית במדד אמון הצרכן של מרכז המחקר הצרפתי רב המוניטין Ipsos, אחרי סין, ארה"ב, הודו, סעודיה, שבדיה, גרמניה וקנדה, ולפני אוסטרליה, בריטניה, בלגיה, צרפת, איטליה, יפן, דרום קוריאה ועוד.
אופטימיות ופטריוטיות מול אתגרים ואיומים קיומיים מאז הקמת המדינה - נוסף על כוח המוח - הם מנועי צמיחה דמוגרפית חריגה, כלכלית, מדעית, טכנולוגית, חקלאית, דיפלומטית וצבאית. האופטימיות והפטריוטיות, נוסף על ההיצמדות לשורשים - בקרב השמאל והימין כאחד, כפי שמעיד כוח האדם ביחידות מובחרות בצה"ל - משדרגות את מעמד ישראל כבעלת ברית ייחודית של ארה"ב.
לפי מדד החוסן הלאומי מיוני 2017, שהתבצע ע"י פרופ' גבי בן דור מהמכון לחקר ביטחון לאומי באונ' חיפה, "רמת האופטימיות של יהודים וערבים נמצאת במגמת עלייה ברורה בשבע השנים האחרונות, וכך גם רמת הפטריוטיות". מאז שנת 2000 רמת הפטריוטיות היהודית היא כ־4.8 בסולם מ־1 עד 6, בעוד הפטריוטיות של ערביי ישראל עלתה מ־3 ב־2010 ל־3.57 ב־2017. רמת האופטימיות היהודית שודרגה מ־4.56 ב־2010 ל־4.86 ב־2017, ואילו האופטימיות הערבית עלתה מ־3.15 ל־3.66.
נשים יהודיות וערביות הן יותר אופטימיות ופטריוטיות, בכל הקשור לעמידה בפני איום צבאי וטרוריסטי ובהתייחסות לממסד הפוליטי והמשפטי. לדוגמה, הנשים היהודיות מפגינות רמת אופטימיות של 4.7 נקודות, רמת פטריוטיות של 4.68 ואפילו רמת מיליטנטיות (תמיכה בפעולות צבאיות של ישראל) של 3.77.
עליית רמת האופטימיות והפטריוטיות בקרב ערביי ישראל משקפת הערכה גוברת כלפי ישראל (גם מצד רוב מדינות ערב)' ללא קשר לעניין הפלשתיני. גם הצונאמי הערבי המשתולל במזה"ת מאז 2010, מציג את ישראל כאי של יציבות, שפיות, דמוקרטיה ואמינות ביטחונית. ביטוי להערכה זו הוא התנגדות ערביי ישראל להצעת ליברמן להעברת יישובי "המשולש" לרש"פ בתמורה לגושי התנחלויות. פעם נוספת מתברר שהמציאות סותרת את תובנות הבכי המקובלות במקומות מסוימים אצלנו. אופטימיות? בהחלט.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו