לאחרונה פורסם ספר שנקרא: "למה לנשים יש סקס טוב יותר במשטר סוציאליסטי". לפי המחקר, במזרח גרמניה דיווחו יותר מ־80 אחוז מהנשים שהיו "מאושרות" אחרי המפגש המיני האחרון, לעומת 46 אחוזים בקרב נשות מערב גרמניה.
תרשו למשקיפים מהצד לפקפק בנתונים, שנאספו כ־30 שנה אחרי התמוטטות מזרח גרמניה הקומוניסטית. הסיפור כאן אחר: זה הניסיון הנואש למצוא היבט חיובי כלשהו במשטר, שמכל בחינה אחרת היה מהאפלים והאכזריים ביותר במאה ה־20. הרי חייב להיות משהו טוב בסוציאליזם, לא?
עכשיו העולם עומד לנוכח קריסתה המוחלטת של מדינה מהיפות והמצליחות בדרום אמריקה; שבירתה קראקס היתה קסומה ומשכה לא רק תיירים, אלא גם מהגרים מכל רחבי תבל. זה מה שעולל הסוציאליזם לוונצואלה.
הקטסטרופה שמתחוללת במדינת הנפט ההיא במלאת 20 שנה למהפכה של הוגו צ'אבס, אינה תולדה של נסיבות פתאומיות ובלתי ניתנות לחיזוי. זאת התולדה הבלתי נמנעת של משטר סוציאליסטי רודני וריכוזי.
בעוד שלמשטרי הסוציאליזם העממי במזרח אירופה לא היו הרבה מעריצים בשמאל המערבי, להוציא קומוניסטים - לסוציאליזם של צ'אבס וממשיכו, מאדורו, היו גם היו מעריצים, כולל ישראלים ידועים. בארה"ב, השניים שגילו התלהבות רבה מהסוציאליזם הוונצואלי היו נעמי קליין ונועם חומסקי. כמעט אפשר לומר, נערה ונער. בישראל היו גם שמות פחות מוכרים של כלכלנים מטעם עצמם, שזכו לבולטות מסוימת אפילו בעיתון כמו "הארץ" ודה מארקר.
"יש מה ללמוד מהוגו צ'אבס", הכריזה עם מותו מרצה לכלכלה בדה מארקר לפני שש שנים בלבד. הטיעון העיקרי היה שצ'אבס "העלה באופן דרמטי את ההוצאה הציבורית, לאחר שהגדיל את חלקה של המדינה בהכנסות הנפט, שעד אז זרמו לתאגידים בינלאומיים. מיליוני אנשים זכו בדיור, בשירותי רפואה וחינוך". עד שמרוב שירותי רפואה, אזלו התרופות. אזל המזון. האם בבריה"מ לא זכו המונים מכל השכבות בחינוך, אפילו גבוה ואיכותי?
הנוסחה בוונצואלה הייתה זהה למקובל בכל משטר סוציאליסטי: הלאמה של חברות, העלאה אסטרונומית של מסים, העלאה אסטרונומית של תמלוגי המדינה מהכנסות הנפט, הפקעת זיכיונות וגירוש חברות בינלאומיות. פסקו ההשקעות הזרות. נזכיר שגם קולונל אחד בלוב נקט מדיניות דומה לפני יותר מ־45 שנה. לוב כביכול פרחה.
הדבר המדהים הוא, שתומכי המשטר הצ'אביסטי נהגו לסלף נתונים ולשקר - אולי מתוך חוסר מקצועיות וטיפשות אידיאולוגית. לפי תומכי הסוציאליזם, בוונצואלה הייתה צמיחה של פי 3 מאז מהפכת צ'אבס, ואילו ישראל הנחשלת צמחה באותה תקופה רק פי 1.5.
נשאלת השאלה, איך זה שהתל"ג הממוצע לנפש ירד בשנים הנפלאות האלה ב־30 אחוז, מכ־12 אלף דולר לסביבות 8,000. גם זה נתון מפוקפק, לאור התגברות עצומה של מאות אחוזים ברמת הפשיעה ובמספר הרציחות ברחובות קראקס בשנתיים האחרונות.
אחת הסיבות שמשטר רודני כזה זוכה לתמיכת "נאורים" ו"פרוגרסיבים", היא היותו אנטי־אמריקני קיצוני. אפשר רק לרחם על אזרחי המדינות האנטי־אמריקניות האלה, המשמשים בשר תותחים אידיאולוגי עבור מעצבי דעת קהל מטורפים בארה"ב ובישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
