בשבוע החולף קיבלנו שיעור נוסף ב"הבניית מציאות" תקשורתית. מה בוחרים לשדר ומה לא. מדובר בסדרה הבלתי נגמרת המוצגת בתקשורת כ"פרשיות השחיתות של נתניהו", ששברה בשבוע שעבר שיא נוסף.
בתחרות המתנהלת בין הערוצים, נפתחה מהדורת החדשות בערוץ 12 ביום שני שעבר בהכרזה דרמטית של יונית לוי, שהבטיחה סיפור מתח על התוכנית שרקם לכאורה נתניהו לחיסולו (הפוליטי) של בנט. על רקע מוזיקה שלא הייתה מביישת אף סרט מתח, ציטט גיא פלג בטון דרמטי מסרונים מ־2013 בין אחד, זאב רובינשטיין, לבין שאול אלוביץ' ומשם לאילן ישועה, מנכ"ל אתר וואלה.
אין ספק שהמסרונים משקפים לחץ שהופעל על וואלה; הלחצים בתקשורת הם עניין ידוע, וכתבתי על כך בשבוע שעבר. אולם אי אפשר שלא לתהות על הקשר בין עיתוי הפרסום לבין הלחץ הגלוי שמפעילים רוב אמצעי התקשורת על פוליטיקאים בימים אלה של בחירות, להודיע שלא יחברו למפלגה שנגד העומד בראשה יש כתב אישום (ולעזאזל עם זכות החפּות).
פלג המשיך להפליג על אודות ביצה שלא נולדה אפילו בערב יום טוב: כיצד תכננו לפגוע באבא של בנט, אבל החליטו לא לעשות זאת. תקשיבו טוב! מישהו או מישהם חשבו. ממש כמו שאני מכריזה שהייתי רוצחת כל מי שחוסם אותי בחניה. אבל היי, משטרת המחשבות תפסה כאן מישהו על חם: הוא חשב! אז מה אם לא היה כאן כלום?
כדי לקשור את הדברים ל"פרשת השחיתות" ששורשיה, לפי פלג, נִטעו עוד ב־2013, נסגר הסיפור בשתי "עובדות": האחת, הקביעה שאתר וואלה הוא הפופולרי ביותר. האם זו המציאות? ככל שמדובר ב"כניסות" לאתר המשמש מדריך אתרי האינטרנט הראשון בעברית ומציע לוח "יד 2", זה נכון. אבל האם ב־2013, או אפילו כיום, אחרי הפרסום בעקבות "תיק 4000", מדובר באתר החדשות הפופולרי במדינה? פלג יודע שקביעתו מסלפת את האמת. העובדה השנייה מדברת על כך ש"התמורה" - ההטבה הרגולטורית שבשבוע שעבר סתרנו כאן את עצם קיומה - ניתנה ב־2015. עוד נשוב לזה.
באותו ערב סיפק ערוץ 13 רק כותרת שחוקה: "החקירה על כתב אישום לנתניהו תפורסם לפני הבחירות". את הנוקאאוט יכניס ל־12 למחרת, יום שלישי: ברוך קרא הביא את העונה החדשה, "יומני חפץ" - יומנים שכתב עד המדינה, ויש יאמרו החפרפרת, ניר חפץ, בזמן אמת. להערכת קרא, כהכנה ל"יום פקודה"; להערכתי - כחומר לספר סנסציוני שתכנן. קרא, עיתונאי רציני, לא חסך את הרכילות הזדונית שניתנת לסיכום בשורה: תוכנן אירוע. הגברת ביקשה לרכוש מנות בעלות של 420 שקלים למנה, והיועץ (והמתעד) יעץ לאדון שזה עלול להיראות לא טוב. האדון הסכים וקבע שמחיר המנה לא יעלה על 100 שקלים, וזה היה מחירה. האם זה מה שאתם הבנתם? ברור שלא.
ערוץ 12 המובס הצליח באותו ערב לחזק את סדר היום הפוליטי שלו עם שחקן העבר, המפכ"ל אלשיך, שבשיחות סגורות אמר שמנדלבליט לא יישבר. אני כוססת ציפורניים. מה יקרה מחר? ובכן, ביום רביעי הוביל ערוץ 13 עם: "סערה אחרי הפרסום כאן אמש - יומני ניר חפץ החלק השני." ערוץ 12 מרים ידיים. אל דאגה, גיא פלג לוחץ על מקורותיו.
אבל הידיעה החדשותית האמיתית הופיעה ב־23.1 אצל העיתונאי ארז רביב ב"דבר ראשון": "לוחות זמנים צפופים אך החלטה מקצועית ועניינית, ללא התנגדות של גורמים במשרד התקשורת: כך עולה מהפרוטוקולים של דיון מועצת הכבלים והלוויין (מ־23.6.2015) לאישור עסקת yes ובזק, שעומדת במרכז תיק 4000. המסמכים הגיעו לידי 'דבר ראשון', לאחר שנחשפו בתגובה לבקשה שהגישה התנועה לאיכות השלטון".
וואלה?! מדובר בלא פחות מידיעה השומטת את החשד בדבר "מערכת יחסים שוחדית". אבל לא קיבלתם אותה אף לא מאחד מערוצי הטלוויזיה. הבניית מציאות, כבר אמרתי?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו