עתודות הביטוח הלאומי אינן קיימות במציאות. זו הונאת פונזי. בדו"חותיו, מציין הביטוח הלאומי שהוא מחזיק בעתודות כספיות בסכום של יותר מ־200 מיליארד שקלים חדשים, המושקעים באגרות חוב של מדינת ישראל. אבל בדו"חותיה של מדינת ישראל, כאשר מחשבים את היחס בין חוב לתוצר, הדבר לא מופיע. בדיוק כמו בהונאת פונזי - מה שמופיע בדו"חות ה"משקיעים" לא קיים במציאות. ובמקרה זה, אנחנו המשקיעים.
עודפי הגבייה של הביטוח הלאומי מופיעים בצד ההכנסות בתקציב המדינה, תחת הסעיף "מלווה מהמוסד לביטוח לאומי". הם אינם משמשים למטרה שלשמה יועדו, כלומר הבטחת תשלום עתידי של קצבאות.
מי שמעוניינים לקבל הוכחה לכך שמדובר בהונאת פונזי, צריכים פשוט לקרוא את תגובת משרד האוצר לדרישת הביטוח הלאומי לנהל בעצמו את עתודותיו. אם אכן היו עתודות, משרד האוצר היה צריך לשמוח. הגרעון התקציבי היה יורד, מפני שהריבית שהוא משלם לביטוח הלאומי - העומדת על כ־2.8 אחוזים לשנה בתוספת מדד - גבוהה מהריבית שבה הוא מגייס חוב בבורסה.
אבל האוצר טוען בתגובה שהגרעון יזנק ב־23 מיליארד שקלים חדשים. גידול זה יגרור קיצוץ רוחבי עצום, שיחול בעיקר על המשרדים החברתיים, ואף קיצוץ בקצבאות. באוצר גם מסבירים שיהיו לצעד זה השלכות מאקרו־כלכליות אדירות, ביניהן השפעה על היחס בין חוב לתוצר, על דירוג האשראי ועל היכולת של המדינה לגייס חוב.
תשלומי ההעברה של הביטוח הלאומי לציבור הסתכמו בשנת 2018 בכ־85 מיליארד שקלים, והם צפויים לזנק ב־2019 ליותר מ־90 מיליארד שקלים. עלייה זו נובעת מהגידול במספר מקבלי הקצבאות, גידול בסכומי קצבת הנכות וקצבת הזקנה לעולים, וכן העלייה במדד המחירים לצרכן. כבר ב־2021 הסכום יזנק ל־100 מיליארד שקלים בשנה אחת. לסכומים אלו עלינו להוסיף את התשלום עבור ימי המילואים שמגיע מתקציב הביטחון, ואת התקציב התפעולי של הביטוח הלאומי, שמסתכם בכ־2 מיליארד שקלים לשנה.
נתונים אלו חשובים, משום שהביטוח הלאומי לא יפשוט רגל ב־2040; למעשה, הוא כבר פשט רגל. אין עתודות, אין גלגלי הצלה, ומתקיים איחוד בפועל בין תקציב המדינה לקופה הריקה של הביטוח הלאומי. אם תהיה ירידה חדה בהכנסות המדינה - ותרחיש זה עלול להתממש כבר בשנה הבאה - תיאלץ המדינה לקצץ בקצבאות ובתקציבי משרדי הממשלה, ולהעלות מסים. אם תימשך המדיניות הפופוליסטית של גידול בסכומי הקצבאות - אנו בדרך הבטוחה לעבר המשבר.
הצעד המיידי שחשוב לנקוט בו, הוא העלאת גיל הפרישה לנשים. צעד זה יקטין את תשלומי הקצבאות וגם יגדיל את קצבת הפנסיה של הנשים. שאר הפתרונות, כמו העלאת מסים, כואבים הרבה יותר.
אלי שני הוא כלכלן בכיר
