לפני שנים רבות בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, למדתי את הקורס בתורת המשפט מפי השופט פרופ' זאב צלטנר ז"ל, שהיה באותה עת נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב. יחד איתי בקורס למד אמנון אברמוביץ', שברבות השנים היה לפרשן בכיר ואבי שיטת האיתרוג. אולי בהשפעת אותו קורס הוא נתן אתמול ביטוי לדעה שיש טעם ובסיס לבקשה שלא למסור את ההחלטה על הגשת כתב האישום לפני שימוע ובסמוך לבחירות.
בשיעור הראשון המרצה דיבר ארוכות על אלת הצדק המיתולוגית, תמיס, המתוארת בדמות אישה הניצבת על אסופת ספרים. עיניה מכוסות, ידה האחת אוחזת במאזניים ומונפת אל על וביד השנייה, חרב המופנית כלפי מטה. בלהט רב המרצה הסביר שהמשפט אמור להיות עיוור לכל דבר שנמצא מחוץ לו, אולם אסור שאותו עיוורון ימנע את הנראות של הצדק. נראות שחשובה לא פחות מעשיית הצדק עצמו. או בשפה עדכנית, לא מספיק להיות צודק צריך גם להיות חכם.
מערכת אכיפת החוק בישראל מצויה בעצם ימים אלה בעיצומו של משבר מתמשך. האחריות הבלעדית מוטלת על כתפי אלה שיצרו רושם מובהק של שיתוף פעולה בין משטרה, פרקליטות ותקשורת במטרה להביא לחילופי שלטון. מבוקר עד ערב אפשר לטעון, שאין שחר לדבר, אולם מול התבונה הקולקטיבית והתחושות בציבור, הכחשות לא משכנעות.
אין ספק שליועץ המשפטי יש סמכות פורמלית להחליט על הגשת כתב אישום. לצורך זה לא היה צורך לזמן בכירי משפט לשעבר כדי לקבל רוח גבית להגשת כתב אישום. הבעייתיות מצויה במישור שונה לחלוטין.
אם היועץ המשפטי יחליט, בסמוך מאוד למועד הבחירות, להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה, מבלי שניתן לקיים שימוע, תהיה בכך הוכחה מובהקת וניצחת לתחושות בציבור שלפיהן מדובר ברדיפה על רקע פוליטי. לשימוע שצריך להתקיים בלב פתוח ובנפש חפצה לא יהיה שום משמעות, אם הוא יתקיים אחרי הבחירות. במצב דברים כזה, מערכת הבחירות תהיה משפט שדה לנתניהו בחסות היועץ המשפטי. עליית מדרגה במשפט שדה שמתקיים כבר שנים לנתניהו ומשפחתו על ידי פרשנים מוטים, מדליפים מקצועיים כולל מלשכת היועץ המשפטי, מפגינים אובססיביים וביביפובים פתולוגיים. מערכת בחירות שבה השמאל ינסה לממש פוליטית את הכרזה ההיא עם חבל התלייה.
גם אם ישנו סיכוי מועט, ולדעתי כמשפטן יש סיכוי רב, שניתן יהיה לשכנע את היועץ המשפטי, שאין בסיס אמיתי להפוך את היחסים שבין פוליטיקאים לתקשורת לבעלי אופי פלילי, הרי שתהיה זו טעות חמורה ונזק למערכת האכיפה, אם יוחלט על הגשת כתב אישום לפני בחירות ומבלי שימוע. לא יקרה שום נזק למערכת אכיפת החוק אם היועץ ישהה את החלטתו בחודש או חודשיים, ויאפשר לקיים מערכת בחירות הוגנת.
הצדק בסופו של יום צריך גם להראות. עדיף שהיועץ המשפטי יסיר את הכסות מעיניה של אלת הצדק, יביט סביבו, יפנים את ההשלכות הציבוריות, לפני שהציבור יעשה זאת ביום הבוחר. יש לנו מערכת משפט אחת ולא כדאי לסכן אותה בחיפזון מיותר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו