בפסק דין ג'מיל שמא נגד מועצה מקומית תמרה, קבע בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים כי "כאשר אדם נעשה עובד הציבור, הוא מקבל על עצמו, בין יתר החובות, גם מגבלות על חופש הביטוי.
מגבלות אלה משקפות את היחס הראוי בין העובד לבין מעביד בדרך כלל, בשירות הציבורי כמו במגזר הפרטי. אך נוסף לכך, הן נדרשות גם על ידי האינטרס הציבורי בתפקוד ראוי ובתדמית הולמת של השירות הציבורי". קביעה זו של השופט זמיר משמשת השראה להוראות המחייבות את מאות אלפי עובדי המדינה והרשויות המקומיות בתקופת בחירות.
נכון, נחוצים כללים עבור המועסקים בשירות המדינה, אך ההוראות הקיימות מצרות את צעדיהם ופיהם של עובדי המדינה באופן מוגזם. מהתקשי"ר עצמו עולה כי אין הגדרה ברורה למושג "תעמולת בחירות", וכי יש להיוועץ בהלכות שנפסקו.
בין ההגבלות, ניתן למצוא למשל: ''דברים שעניינם ומטרתם השפעה על הבחירות, או העשויים להתפרש ככאלה'', מתיחת ביקורת או דברי שבח על מפלגה, וכן קיום שיחה "אם תוכנה מתייחס במישרין לנושאים השנויים במחלוקת בין המפלגות''.
במילים אחרות, עובדי המדינה מוזהרים שלא לשוחח או להביע דעתם, פן יחטאו בתעמולת בחירות. אם אסור לדבר על נושאים שבמחלוקת, האם מותר לשוחח על נושאים שיש לגביהם הסכמה? ואם כן, כיצד יתאמו מראש על מה יסכימו כדי לשמור על תקינות השירות הציבורי?
אלה הן הוראות שבינן לבין שמירה על חברה אזרחית פעילה ותוססת, חוצצת תהום. מתקבל הרושם כי נציבות שירות המדינה בחרה לרכוב על הגל הקל. אוסרים הבעת ביקורת מעליבה או פוגעת; השתתפות בהפגנות; קיום חוגי בית; הבעת ביקורת ברשתות החברתיות ובתקשורת, וכדומה.
נכון שעל השירות הציבורי להימנע מפוליטיזציה, אבל צריך גם לזכור שאם רוצים משרתי ציבור של ממש, שטובת הכלל בנפשם, אי אפשר לתבוע מהם שיתנהלו בריק רעיוני, ושלא יהיו מעורבים בחברה שאותה באו לשרת.
באופן פרדוקסלי, הגבלות שנועדו לשמור על שירות ציבורי אמין ונטול פניות, חוטאות לעיקר וחותרות נגד ערך עליון בחברה דמוקרטית: חופש הביטוי. עצם הימצאותם של איסורים אלה במרחב הדמוקרטי, מאפשר בשעת דחק שלטונית לשלוף אותם, ולהקפיד בקלה כבחמורה עד כדי סתימת פיות.
הוראות אלה הן חרב בידו של כל שלטון להגביל את חופש הביטוי של מאות אלפי אזרחים מעורבים. יש מקום לבחון אפשרות להקמת ועדה ציבורית, שתהיה מיוצגת גם על ידי העובדים, כך שיהיו שותפים ליצירת הסכמה אזרחית רחבה על הגבלות מינימליות על חופש הביטוי בתקופת בחירות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו