בהודעה לעיתונות בת 720 מילים, ובתום אחד עשר חודשי חקירה, הובאה השבוע לקבורת חמור הפרשה שהבטיחה להיות "מהחמורות בתולדות המדינה" - אך נסגרה בלא כלום על ידי היועץ המשפטי לממשלה.
תיק 1270, כפי שכונה במשטרה, גולל סיפור לא יאומן: עד המדינה ניר חפץ חבר ליועץ התקשורת אלי קמיר, והשניים רקמו לכאורה מזימה למנות את השופטת בדימוס הלה גרסטל לתפקיד היועמ"ש. היא מצידה תדאג לאחר כניסתה לתפקיד לסגור את תיק המעונות של אשת ראש הממשלה. כל זאת, אגב, בשליחותו של ראש הממשלה עצמו.
הנימוקים לסגירת התיק, והעובדה שגרסטל מסרה גרסאות סותרות בעדותה, שווים דיון ומעוררים תמיהות כשלעצמם. גם העובדה, שנשיאת ביהמ"ש העליון אסתר חיות שמעה מהשופטת גרסטל על ההצעה אך לא דיווחה לאיש - מחייבת בדיקה.
מעל הכל, דומה שהדרך שבה רכס ההרים מספר 1270 הוליד עכברון בתת־תזונה, היא סמל לשיגעון הגדלות ואבדן הבלמים של מערכת אכיפת החוק, למניפולציות שהיא מפעילה, ולשירות שמעניקים לה מספר עיתונאים.
עצם פרסום הפרשה קשור במניפולציה. הדבר אירע במהלך דיון בכנסת שבו נדרש המפכ"ל אלשיך להשיב לשאלות בנוגע לראיון שהעניק לאילנה דיין. במהלך הדיון ביקש אלשיך הפסקה קצרה, ובאורח פלא, בדקות הספורות שבהן שהה מחוץ לדיון, הודלפו לעיתונאים החשדות החמורים, והותר להם לפרסמם.
התקשורת, כהרגלה, התמסרה. "הפרשה המטורפת החדשה" צייץ בזעזוע איש ערוץ 10, ברוך קרא. "רבותיי, הסיפור מתחיל להסתיים", ניבא בדרמטיות עמיתו נדב איל את קץ כהונתו של נתניהו זמן קצרצר לאחר החשיפה. כתבות ענק נערכו על קשרים ענפים בין נתניהו, חפץ וקמיר, ורסיסי שמועות פורסמו על סמך אוויר. המשטרה, בגיבוי הפרקליטות, טענה בדיון הארכת המעצר בתיק: "מדובר בשחיתות שלטונית ברמה הגבוהה ביותר".
בשלב מסוים הוכנס מנדלבליט למעגל האש, ונטען כי מונה בעצמו בעסקת שוחד. חברי כנסת נרעדו, פרשנים חזו תזוזה של אמות הספים וראש השב"כ לשעבר דיסקין הזהיר בעמוד השער של "ידיעות אחרונות" ש"השאלה אם מנדלבליט נשאל על ידי רה"מ, ניר חפץ או מישהו אחר מטעמו של נתניהו על תיק המעונות בטרם מונה לתפקיד היועמ"ש לממשלה היא שאלה מהותית וקריטית... אסור לתת לה לחמוק מאתנו".
ובכל זאת, בדרך לא מפתיעה, "השאלה המהותית" והפרשה כולה נגוזו. כשהבינו המגדלורים ונביאי הזעם שנתניהו אינו קשור, ושבירור האירועים עלול לסבך דווקא את נשיאת העליון, איבדה חבורת המודאגים כל עניין, והתיק גסס לאִטו.
מדובר בריטואל קבוע. בשנתיים האחרונות הודלפו פרשיות "מהחמורות שראינו" - ואז נעלמו כלעומת שבאו. בין היתר רעדה האדמה בפרשת מיכל האמוניה שבה הואשם כמובן נתניהו, לוחות טקטוניים נעו מול החלטות ביטחוניות שקיבלה משפחתו ללא הסמכה, והשמיים התהפכו כשנודע שליאיר נתניהו הוצא דרכון זר והמוסד מסייע לו להבריח הון משפחתי למקלטי מס.
הדבר אינו מעיד על התיקים הפתוחים עדיין נגד רה"מ. ייתכן שנופתע כשתוצג בפנינו ראיה חדשה מרעישה, אך עד כה לא הוצגה אחת כזאת. בהמתנה לאקדח המעשן, ראוי לתמוה על התנהלות גורמי האכיפה ואיך ניפחו כל אגדה או שביב מידע לפרשה הנוראית מכולם, זו ש"תסגור את העסק סופית", לפחות עד שתומצא הפרשה הבאה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו