מערכת הבחירות: בין שחיתות לניסיון

• הבחירות לכנסת ה־21 יתקיימו יותר מארבע שנים לאחר הבחירות לכנסת ה־20. זו עוד הוכחה לכך שהקריאות לשינוי שיטת הבחירות, כדי להבטיח משילות או יציבות, חסרות בסיס. השינוי הגדול ביותר בתחום זה התרחש ב־1992, בהחלטה על בחירות ישירות לראשות הממשלה, והתיקון נעשה רק לאחר שנזק מתמשך נגרם למערכת הפוליטית בדמות פגיעה במפלגות הגדולות, וחיזוק מפלגות "מצב רוח". 

העלאת אחוז החסימה, שנולדה בחטא מבית מדרשו של אביגדור ליברמן כדי לצמצם את הייצוג הערבי בכנסת, גרמה לקומוניסטים ולאנשי האסלאם לחבור יחדיו, על בסיס המכנה המשותף הנמוך ביותר. השיטה אינה זקוקה לשינוי. המפלגות השונות צריכות לעשות מאמץ למנוע מאנשים שאינם ראויים לכך מלהגיע לכנסת, כי יכולתה של הכנסת למלא את תפקידה החיוני בדמוקרטיה שלנו מותנית ברמת המחוקקים. בכנסת ה־20 כיהנו ח"כים איכותיים שעשו עבודתם נאמנה, אך כיהנו בה גם מי שאסור היה להם להגיע לכנסת ואסור שיחזרו אליה.

• עיתוי הבחירות הופך אותן לסוג של משאל עם על אודות רה"מ, בנימין נתניהו, כאשר השאלה היא האם מי שמחשבותיו מופנות להגנת עצמו ומשפחתו מפני אישומים בעבירות חמורות, יכול להמשיך לכהן בתפקידו. נתניהו יבקש את אמון העם, מתוך הערכה כי אם אכן יזכה הליכוד בתמיכה רחבה, יתקשו מערכות האכיפה להתעלם מכך ויימנעו מלהעמידו למשפט. אם אכן הוא מאמין בתרחיש זה, הוא אינו מעריך מספיק את הדמוקרטיה הישראלית. מפלגות אחרות, הן באופוזיציה והן בקואליציה היוצאת, יקראו לציבור שלא לתמוך במועמד שהיה צריך לפנות את מקומו כפי שתבע מקודמו, אהוד אולמרט.

תיק הצוללות, שבו חלק מן החשודים הם מהמקורבים ביותר לנתניהו, והמלצות המשטרה להעמיד לדין שני שרים בממשלתו, עשויים להפוך את הבחירות הקרובות לבחירות "מושחתים נמאסתם".

• הקריאה הזו הופנתה, בראשונה, למערך, ב־1977, לאחר קדנציה שבה התאבד שר השיכון אברהם עופר (שהואשם בשחיתות כמנכ"ל "שיכון עובדים", ולאחר מותו טוהר שמו), והודאתו של מזכ"ל חברת העובדים בהסתדרות ומועמד לתפקיד נגיד בנק ישראל, אשר ידלין, בלקיחת שוחד. כאשר רה"מ דאז, יצחק רבין, הואשם עם רעייתו בהחזקה בלתי חוקית של חשבון דולרים בארה"ב והחליט להתפטר, כבר היה ברור שהבחירות יתמקדו בשחיתות. המהפך היה, במידה רבה, תגובה מושהית למלחמת יום הכיפורים, אך הסיבה המיידית היתה השימוש המושכל שעשה הליכוד במקרי השחיתות שנתגלו לאחר 29 שנות שלטון המערך.

• נתניהו יבקש להציג עצמו כמבוגר האחראי היחיד המסוגל לענות לטלפון האדום באמצע הלילה וגם לפעול בהתאם. את כל ראשי המפלגות האחרות יציג כמי שאינם מסוגלים לשאת על כתפיהם את הנטל הגדול של ראשות ממשלה. אלו יבקשו להוכיח כי התפקידים שמילאו בחייהם והניסיון שצברו מאפשרים להם למלא את התפקיד טוב ממנו.

• לנתניהו לא יהיה קל לעמוד מול קמפיין ה"מושחתים נמאסתם". החשדות כבדים מדי. לימינו עומדת זכות החפות, אבל ספק אם עומדת לימינו גם זכות הנהגת העם. לראשי האופוזיציה לא יהיה קל להתעמת מול ניסיונו בשלטון, אבל הם תמיד יוכלו לספר את סיפורו: איש צעיר בן 46 שנבחר לראשות הממשלה לאחר שלא היה חבר בה מעולם (אלא סגן שר), והדבר הראשון שעשה, בחוסר ניסיונו, היה להעביר את ישיבות הממשלה ליום שישי, עד שהבין את טעותו וחזר בו. הנה כי כן - חוסר הניסיון אינו צריך למנוע בחירה, אבל באשר לשחיתות - היא עשויה להיות סיבה משמעותית לאי בחירתה המחודשת של מפלגת שלטון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו