לבדה, באמצע הרחוב. ככה היא מתה. גם בלווייתה איש לא נכח. סיפור חיים עצוב, טרגי, שלא יכול היה להסתיים אחרת. שנים של התמכרויות ואשפוזים וכאב לב בלתי פוסק מכריעים בסוף גם את החזקים ביותר.
היא היתה סגנית מלכת היופי וסגנית מיס עולם בימי טרום האינטרנט והרשתות החברתיות. זה לא היה עידן שבו נכנסת לבית "האח הגדול" ויצאת ממנו עם קמפיין פרסומי. מי שהיתה מלכת יופי הפכה לסמל, השער בעיתון "לאישה" היה חלומן ילדות רבות. מי שזכתה, ייצגה את המדינה. גברים הרוויחו את תהילתם כמפקדים בצבא, ונשים כיָפוֹת וייצוגיות.
לא דיברו אז על ניצול מיני או אלימות בתוך המשפחה. נשים שנפגעו, לא סיפרו; זאת היתה בושה. אם מישהו פגע בך, זאת היתה אשמתך; את פיתית אותו, לא התנהגת כמו שצריך, ולכן עדיף שתשתקי ותמשיכי בחייך. להתלונן? לא היו מאמינים לך. פסיכולוג? רק משוגעים הולכים לטיפול. נשים הוסללו מראש: "להיות מורה זה טוב, כי את בבית בחופש עם הילדים". אם היית מאוד יפה, כמו ענת זמיר, אז המסלול הוביל לתחרות יופי, דוגמנות ונישואים לגבר טוב ובעל אמצעים.
זה היה העולם שבו גדלה ענת זמיר ז"ל; ילדה יפה וחלשה במשפחה שבה האב עזב והותיר אם מוגבלת שהתקשתה לתפקד. במשך שנים סבלה הילדה מהתעללות מינית מצד קרוב משפחה, מה ששרט את נפשה הרכה לתמיד. כמלכת יופי היתה חייבת לייצג אותנו בכבוד; "כבוד" זה בלי סיפורי זוועה או עבר אפל.
נערות שחיות כיום, בעידן MeToo, מתקשות להבין את החיים בעידן אחר. הן נחשפות לסיפורי נשים שנפגעו ומעידות על כך ללא מורא, יודעות שהן יכולות לגשת למשטרה ולקבל סיוע, מבינות שיש חוקים שמגינים עליהם.
שתי הסיבות העיקריות לכך שנשים כיום מוגנות הרבה יותר משהיה לפני 30 ו־40 שנה, הן המודעוּת והביטחון לחלוק את הסיפור האישי. ערכיה של החברה השתנו מאז, וכיום היא רואה בנפגעת קורבן ומענישה את התוקף.
נכון שעדיין יש מי שמתביישות ופוחדות; ונכון שגם המערכות לא תמיד מתַפקדות בצורה האופטימלית. אבל את מה שהבנות והנכדות שלנו יודעות, אנחנו לא הכרנו כלל, והכוח שיש להן, לא היה לנו. זה ההישג הגדול של המאבק הפמיניסטי.
ענת זמיר אמרה פעם: "היופי שלי הוא הקללה שלי". אבל לא היופי היה הקללה, אלא המסר שקיבלו אז: "תהיי יפה ותשתקי". העולם נוהל כולו בידי גברים ואנחנו היינו בו הקישוט; אילמות ומחייכות, יודעות שלפגיעה בך אין שום משמעות; שהכי חשוב זה לאסוף את עצמך, לחייך ולהמשיך הלאה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו