ברכת השחרור מלבנון

כשיצא צה"ל למלחמת לבנון הראשונה המיותרת, לא היה לממשלה מושג מה לעשות בתום הצלחתו הצפויה. בגין דיבר על עימות בן 48 שעות עם אש"ף, שבמהלכו ייכנס צה"ל רק לעומק 40 ק"מ בלבנון, ואילו שרון פנטז על החלפת משטרים בלבנון ובירדן ועל פתרון אלים של בעיות המזרח התיכון. בסופו של דבר נתקענו ודיממנו בלבנון, "הצלחנו" לגרום להקמת חיזבאללה, ולא ידענו כיצד יוצאים משם.

ניצחון המערך ב־1984 (שלא הספיק להקמת ממשלת רוב, אבל הביא את שמעון פרס לראשות הממשלה ברוטציה עם יצחק שמיר) נגרם, בעיקר, מכיוון שהבטיח לשים קץ לדימום הבלתי פוסק בלבנון. בינואר 1985 החליטה ממשלת האחדות הלאומית לצאת מלבנון ולהקים "רצועת ביטחון". רק 15 שנה לאחר מכן, ולאחר נפילתם של חיילים רבים, יצאה ממשלת אהוד ברק גם מרצועה זו, שעצם הקמתה היתה טעות קשה.

מאיר אינדור כתב פה (17.12) כי לברק ולכותב שורות אלה לא היה מושג שלחיזבאללה כוונות לכבוש חלקים מישראל גם לאחר נסיגתנו. אלו דברים חסרי בסיס. הארגון השיעי לא הפסיק לדבר על כוונותיו לשחרר את ירושלים ואת הארץ, ומעולם לא רמז שיסתפק בלבנון. ההחלטה לצאת מלבנון היתה לא משום שסברנו שלא ינסה לפעול באלימות, אלא כי הערכנו שאיומיו אינם צריכים להרתיענו מלפעול על פי האינטרס הלאומי של ישראל, וכדי לא להותיר את חיילי צה"ל בלבנון כברווזים במטווח (כדברי אביגדור קהלני, מתומכיה הנלהבים של היציאה מלבנון). הימצאות צה"ל ברצועה לא הגנה על יישובי הצפון אלא סיכנה אותם, משום שכל עימות בינינו לחיזבאללה זלג לגליל. 

רבים מאוד, בימין ובשמאל, תמכו ביציאה. כשהקמתי את קבוצת "כוכב יאיר" בתחילת 1997, השתתפו בה אנשי ליכוד, כמו מיקי איתן וגדעון עזרא, אנשי ש"ס כמו יצחק כהן, חברי מפלגת "הדרך השלישית" וחברים מהעבודה וממרצ. הצטרפות "ארבע אימהות" אלינו סייעה, בלי ספק, להרחבת התמיכה הציבורית (מתמיכה של 18 אחוזים בראשית 97' לתמיכה של 72 אחוזים שנתיים אחר כך). 

כולנו הבנו שאי־היציאה מלבנון נובעת, בעיקר, מכך שנקלענו למצב שאיננו יודעים לסיימו, וכי הדרך היחידה לשים קץ לנוכחותנו המיותרת והמדממת שם היא לחתוך את הקשר הגורדי באופן חד־צדדי. חסכנו בכך חיים לא מעטים.

את מלחמת לבנון השנייה אפשר וצריך היה למנוע. טעותו הגדולה של רה"מ דאז, אהוד אולמרט, אינה מצדיקה, בדיעבד, את הישארותנו בלבנון; גם לא המנהרות שנתגלו לאחרונה ומטופלות כראוי. ישראל יכולה להגן על עצמה מגבולותיה, ואינה זקוקה לרצועות ביטחון המזמינות עימותים אלימים.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו