הטענה המרכזית בתיק 4000 היא שבתמורה לסיקור האוהד ב"וואלה", קידם נתניהו מדיניות המשרתת את האינטרסים של בזק ואלוביץ'. המשטרה ממקדת את טענותיה באישור עסקת המיזוג של בזק ו־yes, אולם התמקדות בעסקה תוך התעלמות מהמדיניות הכוללת של משרד התקשורת חוטאת לאמת.
בעוד המשטרה והתקשורת מבליטות את חשיבות עסקת בזק־yes, רפורמת השוק הסיטונאי זוכה להתעלמות מוחלטת. שמה המקצועי של הרפורמה הוא "רפורמת הפס הרחב באינטרנט", רפורמה שאפשרה לחברות תקשורת חסרות תשתית לרכוש תשתית אינטרנט וטלפון מבזק ומהוט במחיר סיטונאי. המהלך, שקודם ואושר על ידי נתניהו, פגע משמעותית בדואופול של בזק ו־HOT בתחום תשתיות האינטרנט והוביל לתחרות בשוק התקשורת הביתי ולהוזלת תעריפי האינטרנט בעשרות אחוזים.
בחודש אפריל האחרון בחן העיתונאי אלי ציפורי מ"גלובס" את הדו"חות הכספיים של בזק, וגילה כי לא זו בלבד שנתניהו לא קידם את האינטרסים של אלוביץ' ובזק - אלא שרפורמת השוק הסיטונאי הובילה להתרסקות של עשרות אחוזים בשווי מניית בזק ולהפסדי עתק לאלוביץ'.
לפני כחודש חשף ציפורי שהמשטרה אפילו לא זימנה לעדות את ד"ר אסף אילת, שבתפקידו כממלא מקום הממונה על ההגבלים העסקיים אישר וחתם על העסקה למיזוג בזק ו־yes. ד"ר אילת לא עשה זאת בפזיזות או כתוצאה מכניעה ללחצים, אלא לאחר הליך סדור ומנומק. רבים מהמומחים בתחום סבורים כי שיקוליו לאישור המיזוג במארס 2014, התבררו מאז כראויים והולמים את האינטרס הציבורי.
גם יו"ר מועצת הרשות השנייה, ד"ר יפעת בן חי שגב, העידה בראיון לגלי צה"ל בספטמבר האחרון כי "ההמלצה לאשר לאלוביץ' את מיזוג בזק־yes הייתה מקצועית נטו, ואני עומדת מאחוריה גם היום. ההיכרות בין בנימין נתניהו ושאול אלוביץ' בכלל לא הייתה על השולחן".
אם נחזור לטענות בדבר הסיקור האוהד, הרי שעם כל הכבוד לעדויות סובייקטיביות ומנותקות מהקשר מצד כתבים ועורכים, הרי שבחינת הנתונים הסטטיסטיים חושפת תמונה הפוכה. תחקירים שערכו אלי ציפורי ב"גלובס" וגלעד צוויק באתר "מידה", גילו ש"וואלה" קידם סדר יום עוין לנתניהו לכל אורך התקופה הרלוונטית, ובכללה במהלך מערכת הבחירות האחרונה. בעוד החוקרים והתקשורת מתמקדים בדרישות רעיית ראש הממשלה לסיקור אירועים שהשתתפה בהם, הכותרות והידיעות הראשיות של "וואלה", ורובם המכריע של טורי הפרשנות והדעות, הציגו יחס שלילי ועוין לנתניהו. המשטרה מתעלמת גם מהעובדה שכל כלי התקשורת הגדולים מנהלים יחסי תן וקח עם שחקנים פוליטיים, חברות עסקיות או כל בעל אינטרס באמצעות יחצנים, דוברים ואנשי אסטרטגיה. בדיוק בגלל זה יש בישראל מאות משרדי יח"צ ודוברות.
הלאה. בדיווחים התקשורתיים המסתמכים על תדרוכי המשטרה הוצגה עדותו של השר גלעד ארדן כעדות שהפלילה את נתניהו, אולם בראיון לגלי צה"ל אמר השבוע ארדן כי עמדתו הפוכה לחלוטין: "ראיתי את התדרוכים של המשטרה בצער וכעס, אני לא יודע למה הם נעשו, זה מאוד מוזר. כיוון שהחקירה בתיק 4000 כבר הסתיימה, אני יכול לספר הפוך: העדתי ברשות ניירות ערך שראש הממשלה מעולם לא ניסה לשכנע אותי או לרמוז לי או להשפיע על עמדתי כשר תקשורת".
חמורים ככל שיהיו, גם דברים אלו מתגמדים לעומת הדברים שמסרו מקורביו של עו"ד איתן צפריר, ראש מטה שר התקשורת לשעבר, לאחר חקירתו. מהדברים שפורסמו ב"גלובס" בחודש מארס התברר כי במשך חמש שעות החקירה חזרו חוקריו של צפריר על שני מסרים: "תגיד שראש הממשלה אמר לך לקדם את עסקת בזק־yes" ו"תגיד שחפץ אמר לך לקדם את עסקת בזק־yes". צפריר סירב, והתעקש שנתניהו לא הנחה אותו לקדם דבר.
דומה שהעדויות והעובדות מלמדות שתיק 4000 נראה הרבה יותר כמו מסע ציד מאשר ניסיון להגיע לחקר האמת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
