המשבר שהתפתח לאחר פרישתו התיאטרלית של אביגדור ליברמן, לא הפיל את הממשלה, אבל הוא מייצג תופעה חברתית מרתקת: סיום דרכה של ישראל ביתנו כמפלגת עולים מהמרחב של בריה"מ לשעבר. הבחירות הבאות תהיינה שונות ממה שראינו ב־25 השנה האחרונות, בכל הקשור למעורבותם של ציבור העולים דוברי הרוסית. איבוד התמיכה של העולים ב"ישראל ביתנו", הסתמן בשנה האחרונה במקביל להתדרדרות המצב הביטחוני. נראה, שהניסיון הנואש להציל את בסיס הכוח האלקטורלי, היה בין המניעים העיקריים של ליברמן לצאת למהלך השנוי במחלוקת.
לא מדובר כאן בתנודה של רגע בדעת הקהל. זו מגמת עומק, שסוף סוף עלתה על פני השטח. זה זמן רב מורגשת "יציאת מצרים" של ציבור העולים מהגטו המפלגתי המגזרי, לים הפתוח של הפוליטיקה הישראלית הכללית. רק ברשימות מגזריות מובהקות ־החרדים, הרשימה המשותפת ומר"צ - אין נציג עולים. אפילו ש"ס מחזיקה אחד כזה. הדבר משקף את המעבר של ציבור העולים, מהצורך בייצוג סקטוריאלי להשתלבות במערכת הפוליטית הרחבה. מין אווירת "סוף קורס" בתהליך ההתאקלמות תוך המציאות הישראלית. לא רק בתרבות, בתעשייה, בחינוך ובספורט או בצבא. גם בפוליטיקה. והנֶשֶל האחרון, שהעלייה תשאיר מאחוריה, יהיה "ישראל ביתנו".
ברור שמגזר העולים כמרכיב חברתי ממשיך להתקיים לפי החוקים האופייניים לו. הוא מתמודד עם בעיותיו המיוחדות, שחלקן הגדול נגרר עוד ממחדלי קליטת העלייה הגדולה. בעיות תעסוקה, סוגיית הפנסיות - שמהווה מפגע חברתי וכלכלי חמור, משבר הדיור, והיעדר פתרון לנושא הגיור - אלה מגבשים את המגזר למאבקים חברתיים. גם מי שפתר את בעיותיו הכלכליות, עדיין לא ממהר לוותר על השפה, הקודים התרבותיים ועל זהותו הייחודית. רוב העולים משייכים עצמם למגזר באופן מודע, ורגישים למה שמתחולל בו. אבל אם בעבר הרוב המוחלט ראה את מקומו בישראל באמצעות העדשה של עברו בברה"מ, היום המגמה התהפכה, ולפנינו ישראלים עם רקע ושורשים שמקורם בברה"מ של פעם.
המצב החדש מהווה אתגר לחברה הישראלית. ראשית, הוא פותח הזדמנויות חדשות ועוצמתיות בכל הקשור למימוש הפוטנציאל של העולים, שעברו לשלב היצירתי החופשי בחייהם בארץ. העלייה תרמה רבות לישראל, אבל זה עדיין היה רק בבחינת טעימות על קצה המזלג. אפשר לומר, שאלו היו "הברחות מתוך הגטו" המגזרי, בעוד שעכשיו מדובר בעוצמה ובתנופה של אנשים שהתבססו והשתלבו בחברה, ויודעים להפעיל את כל הכלים. כעת זה הגיע גם לפוליטיקה. מהצד הטוב שלה - הצד האידיאולוגי. ציבור העולים מחפש שינויים איכותיים בזירה הציבורית, והפעם מסוגל גם להיות אקטיבי ויוזם. זה כוח עצום שהשתחרר, ומפלגה שתשכיל להבחין בו ולהתחבר אליו, רק תרוויח.
האמת היא, שכולנו נרוויח. זו יכולה להיות עוד התחלה טובה, שתביא את מדינת ישראל להישגים חדשים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו