מגיע רגע, שבו התדמית שיצרת במשך שנים, בעמל רב, חוזרת אליך כבומרנג. ובמקום שתשרת אותך, היא הופכת אותך ללעג ולקלס; מאירה אותך באור שונה, הפוך לגמרי מהאופן שבו נתפסת עד לאותו רגע. זה מה שקרה לראש הממשלה בנימין נתניהו.
נתניהו הפך עצמו למומחה טרור; איש לא העניק לו את התואר, אולי מפני שאין באמת תואר כזה. די בנוכחות מרשימה, בעבר קרבי, באנגלית מצוינת, בתפקיד ייצוגי ובספר מצליח. ואם גם תצא נגד כל מי שנתפס בעולם כטרוריסט, זה בכלל הופך אותך למומחה־על.
הבטחות נתניהו לציבור התבססו, תמיד, על נושא הביטחון. "יש לנו מזרח תיכון חדש אבל זה מזרח תיכון ח־דאעש", אמר נתניהו בפתיחת מסע הבחירות של הליכוד ב־2015. בנאומו בפתח מסע הבחירות ב־2012 קרא לבוחרים לשאול את עצמם, "מיהו האדם המתאים ביותר להתמודד עם האיום האיראני ואיומי הטרור". ב־2006 ניצח חמאס בבחירות. ברגע שנתניהו הבין שהציבור מודאג מעליית חמאס לשלטון, החליף את הסיסמה "קדימה לגבולות 67'" בסיסמה "חזק מול חמאס". לאורך דרכו הציב עצמו נתניהו כאדם היחיד המסוגל לעמוד מול האיומים שבפניהם ניצבת מדינת ישראל, כאיש החזק במערכת, כגיבור־על בעל כוחות מיוחדים, שרק הוא מסוגל להציל את עם ישראל מכליה.

הפצצות צה"ל ברצועת עזה // צילום: AFP
האחרים? האחרים היו אנשים חלשים, שאין להם כלים להתמודד עם העולם הרשע. אם הם לא מסכימים עם דרכו של נתניהו, הם "שמאלנים", כלומר מייצגים חולשה, איוולת, חוסר הבנה של המציאות, תמימות במקרה הטוב או הזדהות עם האינטרסים של האויב במקרה הרע. בקרב ה"שמאלנים" נכללו, בלי למצמץ, אנשים שתרמו למאבק בטרור הרבה יותר משנתניהו תרם אי פעם: ראשי שב"כ, מוסד ועוד.
נתניהו מעולם לא היה תקיף וחזק מול הטרור. ברק, שרון ואולמרט, כראשי ממשלה, נהגו בתקיפות רבה יותר כלפי הפלשתינים, אף שבמקביל המשיכו במאמציהם להביא להסדר מדיני. בתקופת שלטונו של נתניהו פרץ גל טרור הסכינאות שגבה חייהם של עשרות ישראלים. התשובה של נתניהו היתה איסור עלייה של ח"כים להר הבית והריסת בתי מחבלים, שהוכיחה עצמה במשך שנים כלא יעילה. הוא הרבה להזכיר את פיגועי ההתאבדות שאחרי הסכם אוסלו. אבל מי שהורה לחסל את השייח' יאסין - אחת הסיבות העיקריות להפסקת פיגועי ההתאבדות - היה אריאל שרון.
מה שעמד לזכותו של נתניהו היה התדמית שבנה לעצמו. ברגע שהיה צורך להפוך את התדמית למציאות, הוא נכשל. לא "חזק מול חמאס", אפילו לא ממש אמיץ מולו. ותדמית שקורסת אינה בעיה סתמית; היא חרב פיפיות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו