אסירי ציון והרוגי המלכות

על רקע האירועים בדרום, ישראל מציינת היום את "יום אסירי ציון והרוגי המלכות". זאת ההזדמנות להיזכר בגיבורים שקטים החיים בינינו, יוצאי בריה"מ לשעבר, רומניה, בולגריה, מצרים, מרוקו, אלג'יריה ומדינות נוספות, שבהן דוכאו היהודים באכזריות בידי השלטונות, וכל ניסיון מצידם לממש את חלום העלייה לארץ ישראל נענה בגזירות, בעינויים, במאסרים ואפילו עונשי מוות. 

למרות הסכנה הוודאית הכרוכה בפעילות ציונית, אלפי יהודים קראו תיגר על משטרים אפלים ופעלו במחתרת לשמור על גחלת של תודעה יהודית־לאומית ולפרוץ את המחסומים שמנעו את שיבתם הביתה, אל הארץ המובטחת.

אסירי ציון שברו את המחסומים האלה בגופם ממש. הם התגברו על גיהינום הגולאגים ועל אימת חדרי החקירות, שרדו את התופת הפיזית והנפשית שנועדה לשבור אותם בבתי כלא ובמחנות מאסר. בזכותם נפתחו נתיבי העלייה, ובני התפוצות השונות התאחדו בארץ. בזכותם ישראל פורחת ומשגשגת. 

מעשי הגבורה של אסירי ציון, ואף שמות מרביתם, נותרו עלומים עבור הציבור הרחב בישראל. את סיפוריהם ממעטים לשמוע במוסדות חינוך. העם היושב בציון מצא לעצמו גיבורי תרבות מקרב כוכבי הריאליטי ושכח את גיבוריו האמיתיים.

רק בשנת 1992 חוקקה הכנסת את חוק התגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, שאמור היה לגמול מעוני את מי שהניח על מזבח התקומה הלאומית שלנו את חירותו, בריאותו ולעיתים את חייו. אבל גם לאחר החקיקה המבורכת, בעיות רבות לא נפתרו. 

כ־90 אחוזים מכלל אסירי ציון כבר נפטרו. נכון לשנת 2017 חיו בארץ 1,054 אסירי ציון בלבד. 202 מתוכם היו בני יותר מ־90, ו־350 הוכרו כנכים. בידינו להקל עליהם את שנותיהם האחרונות, כדי שיחיו אותן בכבוד ובהערכה. 

בהתאם לחוק התגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, מגיע לאסיר ציון תשלום חודשי בשיעור של 20 אחוזים מן המשכורת הממוצעת במשק. אלא שרוב אסירי ציון כלל לא מקבלים אותו, משום שאינם עומדים במבחן הכנסה. אם הכנסתו של אסיר ציון עולה על תקרה צנועה של 1,981 שקלים, מפחיתים את הגמלה באופן דרמטי. התוצאה עגומה: בפועל, רוב אסירי ציון לא יכולים ליהנות ממנה.

על מדינת ישראל לבטל את מבחן ההכנסה ולספק לקומץ אסירי ציון שעוד עימנו חבילת הטבות נאותה. יהיה זה נכון בראש ובראשונה לכלול בה פטור מתשלום דמי בריאות וזכאות לדמי הבראה ל־14 ימים בשנה, שהרי את בריאותם הקריבו אסירי ציון למעננו. אסור ששיקולי תקציב יכשילו זאת, מה גם שבהתחשב במספר המועמדים ובגילם, מדובר בעלות זניחה לחלוטין לאוצר המדינה.

צו המצפון מחייב לתקן את העוול כלפי אסירי ציון, כפי שתוקן ביחס לניצולי שואה. זהו צדק מאוחר, מאוחר מדי, אך הוא עדיף על המשך ההתעלמות. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו