ב־1963 נכנס לוי אשכול לתפקיד ראש הממשלה, במקום בן־גוריון שהתפטר. הוא נטל על עצמו גם את תפקיד שר הביטחון, נוסף על תפקידו כראש הממשלה.
אחת מפעולותיו הראשונות של אשכול כשר ביטחון היתה להגדיר לצבא מטלה, שנראתה גדולה על צה"ל של אותה תקופה. הוא הורה למטכ"ל להכין עצמו להכרעת צבאות ערב במלחמה כוללת, גם אם תתרחש בכל החזיתות בו בזמן. אשכול דרש מכל אלופי המטכ"ל להגיש לו בתוך חודשיים תוכנית הצטיידות ואימונים נדרשים כדי לעמוד במטלה זו, והבטיח לחברי המטכ"ל שידאג להשיג עבורם את האמצעים והתקציבים שיידרשו לצורך זה.
אף שמדינת ישראל היתה במצב כלכלי רע - אחרי משבר כלכלי שהחל בשנת 1962, והלך והחריף עד לשיא של מיתון כבד ב־1966 - הוא השכיל במשך כל אותו זמן להקצות את מלוא התקציב שנדרש על ידי המטה הכללי מתוך התקציב המדולדל של מדינת ישראל הענייה. זו היתה הסיבה לכך, שניצחון מלחמת ששת הימים היה כה מוחץ וחד־משמעי.
אלמלא פעולתו של אשכול, ספק אם המדינה היתה מתפתחת לרמת השגשוג שלה כיום. בעיניי הוא היה רה"מ הטוב ביותר של מדינת ישראל בגלל ההחלטה הנכונה, ובעיקר בשל הוצאתה אל הפועל למרות כל הקשיים.
סבבי הלחימה שלנו מול ארגון טרור מתחילים בכך שחיל האוויר מפציץ מטרות שלא מביאות הכרעה, אפילו אם הן מצטלמות מצוין, ומסתיימים תמיד ללא הכרעה, תוך כרסום בהרתעה. הטענה היא שאין לנו פתרונות קסם, ואין לחיל האוויר מטרות שמסבות לאויב נזק של ממש.
נדמה שההנהגה עומדת חסרת אונים מול אמצעים פרימיטיביים כמו בלונים ועפיפונים, המציתים אש אצלנו, ומתחבאת תחת כיפת הברזל מהחלטות לסיים את הסבב הבא בצורה שתאלץ את האויב להתחנן להפסקת אש ולשלם עבורה מחירים, שכיום לא עולה על דעתו לשלם. מחירים כאלה כוללים החזרה מיידית של גופות הנעדרים והאזרחים הכלואים בידיו, ועד העברת כל הנשק שהוא מחזיק לידי מדינת ישראל.
אין ספק שנדרש כאן שינוי חד בפרדיגמות המנחות את ההחלטות המתקבלות אצלנו. אנחנו חייבים לנצל את כל האמצעים לכפיית מניעת המלחמה עד כמה שניתן, מבלי להיכנס ללחימה סיזיפית מול האויב.
למשל, על ההנהגה להציב לצה"ל ולחיל האוויר מטרה ברורה לסבב הבא, והיא השמדת כל אתרי השיגור ומצבורי הרקטות של חמאס מן האוויר, במהלך שעות ספורות מפתיחת הסבב. חיל האויר הוכיח יכולת דומה, כשהשמיד בשלוש השעות הראשונות של מלחמת לבנון השנייה את כל הטילים ארוכי הטווח של חיזבאללה.
ייתכן מאד שחסרים לצה"ל אמצעים ואימונים, שישיגו מטרה כזו כיום, כי היא יותר מסובכת להשגה. לכן עלינו ללמוד מדרכו של לוי אשכול: גם להגדיר מטרה וגם לתת את האמצעים הנדרשים להשגתה.
קטע וידאו, שצולם מתוך שדה תבלינים על גבול הרצועה הבהיר לי, כי זה ממש נדרש. צולם שם שיגור של יותר מעשר רקטות חמאסיות מטרים ספורים מקו הגבול, מתוך שטח הרצועה. לא ייתכן שהטמנת סוללת שיגור כזו חמקה מעינו הפקוחה של מערך המודיעין שלנו. פשוט, לא ניתנה הפקודה להשמיד אותן בתוך הקרקע.
ניתן גם לשנות את הפרדיגמה הקובעת הפרדה בין השלטון לנתיניו. זו הפרדה בלתי מתקבלת על הדעת, וצריך לשבור אותה. בשום סכסוך צבאי בעולם לא התקיים בעבר ולא מתקיים כיום מצב, שבו מדינה ריבונית מספקת חשמל, מים, מזון, דלק ותרופות, למי שמנסה להרוג את אזרחיה.
ברגע שתתקבל החלטה להשתמש במניעת האספקות, כולן או קצתן - כאמצעי ללחימה מרחוק - יש צורך לגבש הסכמה עקרונית לכך מצד ידידינו בעולם, בטענה כי הם עצמם לא היו נוהגים אחרת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו