עקרונית, מותר ואף מצופה משר מדע לפסול מועמד ממינוי לוועד המנהל של הקרן הישראלית־גרמנית. מדובר באחת הקרנות הגדולות והמשמעותיות, ומנהליה נוטלים, מתוקף סמכותם, חלק בעיצוב הזירה המדעית בישראל: המחקרים שיותנעו וישפיעו על השיח האקדמי והציבורי, זהות החוקרים שיוכלו להשלים ולפרסם מחקרים ובעקבות כך גם לזכות במינויים מתגמלים באוניברסיטאות ובמוסדות המחקר.
מאז הקמת הקרן הישראלית־גרמנית (1986), עומדת כיום תשואת הונה על 211 מיליון יורו. היא מעניקה תמיכות למחקרים המוגשים במשותף על ידי ישראלים וגרמנים, דבר שלא רק תורם להכפלת התשומות במחקר, אלא גם להגדלת ההון החברתי של החוקרים. הקרן הישראלית־גרמנית היא אחת הקרנות היוקרתיות הבודדות התומכות במדעי החברה והרוח, ולא רק במדעים המדויקים (בשנת 2017 היו 40% מזוכיה חוקרים במדעי ההתנהגות והרוח). המחקרים הזוכים לתמיכה יושלמו ביתר קלות, ועורכיהם יזכו להשפעה ולמעמד.
קרן המחקר היא אפוא שחקן בפוליטיקה של המדע, ולא רק מקור מימון. באיזה מחקר היא תתמוך? ניקח, למשל, שתי הצעות בקרימינולוגיה: האם תינתן התמיכה למחקר השוואתי ישראלי־גרמני הבוחן את שיח הגזענות הסמוי שבמדיניות כל אחת מן המדינות ביחסן לפליטים? או שמא במחקר השוואתי שיחשוף את השלכת ההגירה אליהן על מצב ביטחון הפנים? ניקח את תחום העבודה הסוציאלית: האם הנהלת הקרן תתמוך במחקר השוואתי הבוחן את חוויית ה"אחרות" של פליטים מוסלמים בגרמניה ובישראל, או שמא דווקא במחקר שינתח את יעילות תוכניות השיקום של קורבנות שחוו אלימות מינית מצד פליטים או מהגרים? המחקרים הנתמכים יהיו אלו שיבוצעו ויפורסמו, וישפיעו על השיח החברתי ועל הדיון הציבורי דרך כינוסים וניירות מדיניות.
לשר המדע שמורה הזכות לתעדף חוקרים ומחקרים שעד עתה נתקלו לטעמו בחסמי כניסה לשדה המדעי. הוא יכול להחליט שבתקופתו יזכו להעצמה חוקרים בני מיעוטים או חוקרות נשים; מחקרים בתחום איכות הסביבה או שחיתות פוליטית. חובתו לדאוג כי בהנהלת הקרנות שבאחריותו יכהנו מי שכל הפחות לא יכשילו את מי שהוא מעוניין לחשל.
הפשפוש בעברה של פרופ' אמיתי הוא בלתי ראוי, ואף פוגע באינטרס האמיתי שעל שר המדע לקדם. זה לא חשוב אם המועמדת תמכה פעם בסרבנות או אם השתתפה בהקמה לא חוקית של התנחלות. על השר היה לבקש ממנה לפרוש בפניו את האני מאמין שלה בכל הקשור למדיניות התמיכות במחקר. עליו לדעת אם היא מתנגדת למחקרים בתחום מחקר כלשהו, או לכאלה המקדמים לשיטתה קהילה שבה אינה תומכת. עליו לשמוע עד כמה תפעל בהנהלת הקרן באופן פלורליסטי ובשקיפות, כדי שכל קהל החוקרים יוכל להווכח שהקרן פועלת במקצועיות ובהגינות.
לא בשל התנהגויות עבר, אלא רק בשל שיקולי הווה ענייניים על השר להתערב במינויים מדעיים. פסילת מועמדת משום שבעברה תמכה בסרבנות - רק מחלישה את זכותו הלגיטימית להתערב במינוי בשל עניינים מהותיים.
פרופ' אודי לבל מרצה באונ' אריאל וחוקר במרכז בגין־סאדאת למחקרים אסטרטגיים
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
