משרד העבודה מנסה להעביר תקנות חדשות המבטלות את הפטור למעסיקים מחברוּת בארגוני מעסיקים ועובדים. אם החוק יעבור, כלל המעסיקים יחויבו בתשלום מס כבד וגם כלל העובדים - מה שיביא לייקור המוצרים והשירותים במשק.
החוק המוצע יחסום ארגוני מעסיקים מתחרים ויפגע בחופש ההתאגדות שלהם. ארגון מעסיקים שיזכה בצו הרחבה, יקבל מונופול על ייצוג המעסיקים בענף ורישיון לגרוף מאות מיליוני שקלים מהציבור.
נוסף על כך, ארגוני המעסיקים שזכו עד כה לצו הרחבה הם אגודות עות'מאניות הפטורות מכללי שקיפות, דיווח ופיקוח חיצוני. במילים אחרות - ארגוני המעסיקים וארגוני העובדים יגבו מאות מיליוני שקלים ולא יהיו חייבים בדיווח לחברי הארגון ולציבור על הנעשה בכספים ועל התנהלותם.
ועדת העבודה של הכנסת יושבת על המדוכה בעניין שינוי "תקנות הסכמים קיבוציים". בראיון ל"ישראל היום" היטיבה חברת הכנסת שרן השכל להגדיר את הצעת החוק כ"אפקט הפרפר" על המשק בישראל: השינוי בתקנות ידרדר את המשק למשק ריכוזי יותר, נטול תחרות, ולפגיעה חמורה במעסיקים ובמשקי הבית בישראל.
תקנות ההסכמים הקיבוציים קובעות שהסכם קיבוצי כללי בין ארגון עובדים יציג לבין ארגון מעסיקים, שקיבל צו הרחבה על ידי שר העבודה, מקנה לבעלי ההסכם זכות לגבות מכלל המעסיקים במשק מס המכונה דמי טיפול ארגוני (דט"א).
למס הזה אין אח ורע בעולם המערבי הליברלי. ההיגיון שמנחה את התומכים בתקנה הוא שבעלי ההסכם הקיבוצי טרחו והכינו הסכם המסדיר את יחסי העבודה במשק, ובכך הבטיחו שקט תעשייתי - לכן הם זכאים לדמי השתתפות מצד כל המעסיקים הנהנים ממאמציהם.
תנאי ההעסקה שנקבעו בהסכם הקיבוצי לעובדים בענף מבטיחים להם שכר מינימלי העומד על כמחצית מהשכר המקובל בענף. בפועל, בענף הבניין, למשל, ההסכם הקיבוצי הזה מיותר לחלוטין. בענף הבנייה מועסקים כיום העובדים בהסכמים אישיים, והשכר המקובל כמעט כפול מזה שמבטיח להם אותו הסכם; כך שהוא לא באמת מיטיב עם העובדים.
לשם השגת אותו הסכם קיבוצי, השקיעו עושיו לכל היותר 100 אלף שקלים, אך התקנות המוצעות יעניקו להם את הזכות לגבות מהציבור מסים בסך מאות מיליוני שקלים, למשך זמן אינסופי.
כיום, מעסיקים רבים פטורים מתשלום המס הזה, "דמי הטיפול הארגוניים". מעסיקים קטנים וכאלה החברים כבר בארגוני מעסיקים פטורים מהצטרפות לארגון מעסיקים נוסף, ולכן נחסך מהם אותו מס מיותר. הצעת החוק החדשה תחייב אותם להצטרף לארגון לא וולונטרי, ומחייבת אותם לצרף את עובדיהם לארגון עובדים - מה שיחייב גם אותם בתשלום מס חבר.
גורמים התומכים במהלך מבטיחים שקיומו של ארגון מעסיקים חזק יבטיח הגנה על האינטרסים של כלל ציבור העוסקים בענף, ובעיקר המעסיקים הקטנים והבינוניים. אלא שמעבודת מחקר שנעשתה ב"לשכת הקבלנים בישראל" עולות העובדות הבאות: 85 אחוזים מכלל 17 אלף הקבלנים הרשומים בישראל אינם מצליחים לשפר את הסיווג הקבלני שלהם, ותקועים בסיווגים נמוכים (1-2 מתוך 5). 96 אחוזים מהדירות המוצעות לבנייה במכרזי רשות מקרקעי ישראל מותאמות לבעלי סיווגים גבוהים (3-5).
בכירים בענף מעידים שהמצב דומה גם בתחום העבודות הציבוריות. יוצא אפוא שרוב הקבלנים הקטנים והבינוניים מודרים מהרוב המכריע של העבודות הקבלניות במשק, ובכל זאת הם יחויבו במס.
זה בענף שבו יש ל"התאחדות בוני הארץ" מונופול על הייצוג הענפי, לרבות זכויות הצבעה במועצת הקבלנים, המייעצת לשר השיכון והבינוי. מעדויות שאספנו עולה שההתאחדות פועלת להשגת יתרון למעסיקים הגדולים על חשבון הקטנים. כך שלא רק שארגון המעסיקים אינו פועל לטובתם, הוא פועל נגדם.
למרות זאת, ההצעה החדשה תחייב אותם מעסיקים לממן את הפעילות שתזיק להם! מובן מאליו שאת מחיר הריכוזיות שתיווצר ואת המס החדש ייאלץ הציבור הרחב לשלם.
רוני מזרחי הוא נשיא לשכת הקבלנים החדשה בישראל
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו