כך ישפיע הקול הנשי על בחירות האמצע

אחד ההיבטים המעניינים בבחירות האמצע בארה"ב הוא שאלת הייצוג המגדרי. מבין המדינות הדמוקרטיות, "מצטיינת" ארה"ב בייצוג נמוך יחסית של נשים בשני בתי הקונגרס. בסנאט היוצא תפסו נשים 21 מושבים מתוך 100. בבית הנבחרים הן תפסו 83 מושבים מתוך 435. ייצוגן הכללי של נשים בשני בתי הקונגרס הגיע ל־19.4%. בחירות 2016 שִחזרו במדויק את הייצוג הנשי שהושג בבחירות האמצע של 2014. מעולם לא הגיע שיעורן של נשים בשני בתי הקונגרס מעבר לחמישית. 

הייצוג הנשי הנמוך בארה"ב נובע מסיבות היסטוריות, מהתרבות הפוליטית ומשיטת הבחירות. כידוע, מצטיינות מדינות סקנדינביה, שבכולן נהוגות גרסאות של שיטת בחירות יחסית, בייצוג בולט של נשים. על פי נתוני האיגוד הבין־פרלמנטרי, כ־40% ממושבי הפרלמנטים בכל מדינות סקנדינביה הם של נשים. מעניין שרק ברואנדה (61%), בקובה (53%) ובבוליביה (53%) תופסות נשים יותר ממחצית מושבי הפרלמנט. בישראל הגיע הייצוג הנשי לשיא של 33 חברות כנסת (27.5%) בבחירות האחרונות. 

התיקון ה־19 לחוקת ארה"ב העניק זכות בחירה לנשים ב־1920. וויומינג העניקה זכות בחירה לנשים כבר ב־1869, וב־1914 הוענקה הזכות כבר ב־11 ממדינות ארה"ב. האישה הראשונה שכיהנה בקונגרס היתה ז'נט פיקרינג רנקין - רפובליקנית שנבחרה לקונגרס ב־1917 כנציגת מונטנה. היא הצליחה להיבחר בשנית ב־1940, אך מאז ועד היום לא זכתה מונטנה לייצוג נשי. מקומן של נשים המשתייכות למיעוטים אתניים היה בעבר נדיר למדי. אפרו־אמריקנית נבחרה לראשונה ב־1968.

נשים לא מעטות התמודדו על מועמדות לנשיאות, אך המקרה של הילארי קלינטון בולט בייחודו: לראשונה הצליחה אישה לזכות במועמדות מטעם אחת המפלגות הגדולות. עם זאת, קיים הבדל בין המפלגות. אף על פי שלרפובליקנים היה רוב ברור בבית הנבחרים לאחר בחירות 2016, כשלושה רבעים מחברות הבית ייצגו את המפלגה הדמוקרטית. 

יתרון זה של המפלגה "הכחולה" בא לידי ביטוי גם בבולטותה של ננסי פלוסי, מנהיגת המיעוט בבית הנבחרים, שכיהנה פעמיים גם כיושבת ראש הבית. פלוסי הוותיקה מתמודדת בבחירות הנוכחיות על ייצוג אזור הבחירה ה־12 של קליפורניה מול המועמדת הרפובליקנית ליסה רמר. היא אינה הפוליטיקאית הידועה היחידה המייצגת את קליפורניה: בסנאט בולטת המנהיגה הדמוקרטית היהודייה דיאן פיינשטיין, שכיהנה כסנאטורית במשך 24 שנים רצופות. בבחירות הנוכחיות היא מתמודדת מול הרפובליקני קווין דה ליאון.

בעיני רבים, אחת ההתמודדויות המרתקות ביותר בבחירות הנוכחיות מתקיימת באריזונה, שבה נאבקות שתי נשים על מושבו של ג'ון מקיין, שהלך לא מכבר לעולמו. המועמדת הדמוקרטית היא קירסטן סינמה, חברת בית הנבחרים, שהחלה את דרכה החוץ־פרלמנטרית כחברה במפלגת הירוקים. היא החזיקה בעבר בעמדות שמאל קיצוניות, אך בשנים האחרונות הצביעה מדי פעם עם הרוב הרפובליקני בבית הנבחרים. סינמה היא ביסקסואלית מוצהרת המשתתפת מדי פעם בתחרויות טריאתלון. 

מעניין שגם יריבתה הרפובליקנית של סינמה, מרתה מקסאלי, היא חברה בבית הנבחרים הידועה כטריאתלונית, כרצת מרתון וכזמרת. מקסאלי שירתה במשך 26 שנים כטייסת קרב וצברה שעות טיסה מבצעיות רבות באפגניסטן ובמפרץ. היא השתחררה מהצבא בדרגת קולונל. לפני הבחירות ב־2016 היא ביקרה את מועמדותו של טראמפ, אך כיום היא מגינה בלהט על הישגיו כנשיא. על פי סקרי דעת הקהל, המאבק בין סינמה למקסאלי צמוד ביותר. כך או כך, את מקומו של הסנאטור המנוח מקיין תתפוס סנאטורית. 

שיעור ההצבעה בקרב נשים בארה"ב גבוה מעט מזה של גברים. תמיכתן במפלגה הרפובליקנית נמוכה משל גברים. מעניין כיצד תשפיע הפעם ההצבעה הנשית - לא רק על הייצוג הנשי - אלא גם על מאזן הכוחות בין שתי המפלגות. 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו