"מזל שלא מצאנו נפט עד היום. והאמת היא שאני לא יודע איך היינו מצליחים לבנות מדינה בלי האויבים שלנו", אלו הן חלק מהאמירות המבודחות שהחלפתי עם יובל שחר, יזם היי־טק סדרתי, שתוך כדי ההצלחה שלו ממתג את ישראל כמעצמה עולמית. "עתיד האנושות נע בין קטסטרופה מוחלטת לבין אמון מוחלט וצמיחה מואצת", מסביר שותפו, נדב צפריר, תא"ל במילואים ומי שהיה מפקד יחידת המודיעין 8200. קיר הכניסה לבורסת הנאסד"ק בכיכר הטיימס במנהטן ריצד "team8", תחת הסיסמה "חשיבה מחודשת על סייבר" ושורת שמות של החברות הגדולות בעולם - מיקרוסופט, וולמארט, איירבוס. ברוכים הבאים לכינוס של החברה שכולם רוצים לשמוע מה יש לה להגיד היום, למרות ש־team8 בקושי בת 5.
אני נוחת בניו יורק יום קודם, ונפגש עם ישראלים שעוסקים בתחום ומבקשים שאזכיר להם מי זו הקבוצה המדוברת. כשהם שומעים את השמות נדב צפריר, לירן גרינברג, קצין ביחידה, וישראל גרימברג, אל"מ במודיעין, מפקד יחידת הסייבר, הם נאנחים "אהה, ברור". אחד השקפים הראשונים במצגת על בימת הבורסה הוא על 8200, עבור האורחים האסיאתים, האמריקנים והאחרים שעדיין לא יודעים במה מדובר. עם כל הכבוד לאוקספורד, ייל וכל ליגת־העל האקדמית, סייבר וטכנולוגיה עילית לומדים בצה"ל, ביחידות המודיעין. הבוגרים היותר בכירים ומוכשרים של היחידה לא מחפשים עבודה, הם ממציאים אותה. מישהו אמר עליהם "אלה הוויקינגים החדשים", "קוסמים".
הנה קסם שהם עשו רק לאחרונה: הקימו את סיגניה (Sygnia) בהשקעה של 4.5 מיליון דולר, ובתוך פחות מארבע שנים מכרו אותה ביותר מ־250 מיליון דולר לטמסק (Temasek) הסינגפורית. הקונה גם הפכה לשותפה בקרן השקעות שעליה הכריזה החברה השבוע. לא מדובר בעוד קרן השקעות, אלא בתפיסה חדשנית. צפריר הגדיר אותה יפה כ"קבוצת חשיבה" - Thinktank. "בשנה שעברה העולם הובס על ידי הכוחות הרעים ברשת, אלה שחיים מרשת האפלה (Darknet). הגענו למסקנה שהעתיד לא יכול להיות מגננה מול מתקפות. צריך אסטרטגיה פרואקטיבית; לבנות מוצרים שמראש הם מוגנים. המשחק הזה, שלפיו יש חברות שבונות מוצרים ויש חברות שמאבטחות אותם - מוטעה", אומר צפריר.
החברה הצעירה פנתה לחברות המובילות בעולם, חלקן לקוחות שלה וחלקן לא, והציעה להן את התפיסה החדשה: להקים קרן משותפת, שתאפיין בעיות של הקבוצה ותמצא פתרונות. הקבוצה תהיה שותפה לתהליך ותשפיע עליו. המוצרים שייוצרו יוצעו לכל השוק ויהפכו להשקעה. הקבוצה הזו, למעשה, כמו התפיסה של team8 בכלל, תהיה חממה לרעיונות ושותפה בחברות שיחברו אליה. לצורך העניין, כל שותפה התחייבה להשקיע בין 5 ל־10 מיליון דולר בחברות שייבחרו. בסך הכל גויסו 85 מיליון דולר למיזם הישראלי הזה.
כדי להבין את גודל הבשורה כדאי לעיין בשותפות: מיקרוסופט, ענקית הקמעונאות וולמארט, איירבוס, מודי׳ס - חברת דירוג האשראי, חברת הביטוח הגרמנית מיוניק רה, קבוצת הבנקאות הקנדית סקוטיה בנק, סיסקו, דיימנשן דאטה של NTT, בנק ברקליס, נוקיה, טמסק הסינגפורית שכאמור רכשה את סיגניה ועוד. החברות האלה לא רק שמו את שמן וסכום התחלתי קטן של אי אלו מיליוני דולרים, הן החליטו להשקיע את המשאב היקר ביותר שלהן - זמן ניהול בדרגים הגבוהים של החברות.
צוות ההנהלה של team8 כולל גם את אסף מסחרי, לשעבר מוביל טכנולוגי במרכז הסייבר של 8200, ואת לואיס פדרגוסה, לשעבר שותף ב־Marker LLC. בשבוע שעבר החברה הכריזה על הצטרפותו של אדמירל מייק רוג'רס, שסיים את תפקידו כראש הסוכנות לביטחון לאומי (NSA) בארה״ב בחודש מאי השנה, לתפקיד יועץ בכיר בשותפות.
צילום: GettyImages
בסך הכל מועסקים כעת בחברה יותר מ־370 עובדים, כ־300 מהם בישראל. המהלך שעליו הכריזה מצריך עוד גיוס של כישרונות מתחומי הבינה המלאכותית ולמידת מכונה (Machin learning), וכן תשתיות טכנולוגיות בתחומי המחשוב והענן, המידע, התקשורת והסייבר. במסיבת העיתונאים סיפר מייק רוג'רס שהוא מחלק את זמנו בין ה"סיליקון ואלי" לבין תל אביב, שהפכה להיות המעניינת ביותר בעולם בתחומי העיסוק של החברה.
"יש לכם את יתרון הגודל", הוא אומר, כשהוא כמובן מתכוון ל"קוטן" - מספר גדול של כישרונות המקובצים במקום קטן. השותפות שהקימה team8 נועדה להיות חממה להקמת חברות שיאתרו בעיות אצל חברות בתוך השותפות. זו המשימה הראשונה, עוד לפני שהן חושבות על פתרון. כשיש הסכמה על הבעיה - מתחיל העניין. החברה האם נכנסת למעשה כשותפה ומלווה את החברה משלב זה ואילך. "הרעיון הוא להקים חברות בקצב של אחת או שתיים בשנה", אומר צפריר. במסדרון הנאסד"ק שמעתי על החברה הבאה של הקבוצה שהבשילה לגיוס הון כבר בחודש הבא, אשר עוסקת במתן פתרון לבעיית אחסון ענן.
שאלות קיומיות
הפגישה עם המנהלים האלה מעוררת השראה. הם נינוחים, מתבדחים, שומרים על ראש פתוח וכאילו ממשיכים ביחסים ביניהם את השירות הצבאי. טוב, לא של הצבא, של המודיעין. משהו בין משמעת ומחויבות לבין פתיחות ויצירתיות. יש כבוד לדרגה, אבל אסור להגזים בחשיבות שלה - לא למפקד ולא לפקודים. הרעיון הוא מעל הכל, או כמו שאומרים "הכל לשם שמיים". מי שבא מעולם העסקים הישן - לא הייטקי - חושב שמדובר בטריקים חשבונאיים, בבועה. לדידו, להשקיע 4.5 מיליון דולר ולמכור ב־250 מיליון דולר זה לא שייך, זה קורה רק בעסקים לא חוקיים.
אבל זו באמת כלכלה חדשה, של רעיונות גדולים. כמו שצפריר הציג את הדברים - לא מדובר בלהמציא מוצר חדש, או טכנולוגיה חדשה, אלא בשאלות קיומיות יותר - האם העולם יוכל להמשיך להתקיים כפי שהוא? האם ניתן יהיה לעצור את ההשתלטות על בנקים והעברות כספיות. האם ניתן יהיה לאבטח את מאגרי המידע ולמנוע את האי־אמון שלנו, האזרחים? האם ניתן לקיים דמוקרטיה בעידן שבו המידע מהונדס ומכוון על ידי כוחות ברשת? כך שבעצם מדובר בחיפוש דרכים לנהל את החיים שלנו בשנים הבאות, הקרובות. רבים בעולם מאמינים כיום שהדרך לשם עוברת בישראל, ביכולת שלנו לייצר פתרונות לעולם ולאפשר לו להתקיים בכיוון שהוא הולך.
ובעולם מבינים את זה. לכן חברות מוכנות לשלם על הפתרונות האלה את הסכומים שהיו מוכנים עד שנות האלפיים לשלם עבור אנרגיה - פחם, נפט וגז. בעצם הרבה יותר. החברות האלה מתחרות על משאב אחד - על "טאלנטים". הן מקימות "כפרים", סביבות עבודה וצריכות עבורן אנשים טובים ויצירתיים מכל תחומי החיים. "נו־קולור" (חסרי צבע) קוראים לזה בחברות המובילות. החברות האלה מייצרות הזדמנויות, והאתגר הוא לספק אותן ולהגדיל את שיעורי ההשתתפות של כוח העבודה בארץ באותן חברות. √
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו