באחת ממהדורות החדשות שידרו כתבה על מצוקתם של אנשים הרוצים לשנות את מינם. לטענתם, המדינה לא עוזרת להם מספיק לבצע את המהפך הזה. אבל האם המדינה אכן צריכה לעזור להם להגשים את החלום הזה? ומה עם החלום שלי להפוך למיליארדר? הוא שווה לא פחות ואני רוצה שיעזרו גם לי להגשימו.
רצה המקרה והשבוע גם פורסם כי צה"ל מממן למשרתים בו ניתוחים לשינוי מין. נעזוב את השאלה מהו הבסיס החוקי להוצאה הזו. אבל כיוון שעל פי חוק, בנים משרתים תקופה ארוכה יותר מבנות, מה דינו של חייל שתוך כדי שירות נהפך לחיילת? מה קורה אם החייל נהפך לחיילת לפני תום תקופת שירותו כחייל, אבל לאחר תום תקופת שירותו כחיילת?
כדי לנסות להבין למה המדינה וצה"ל מגשימים חלומות רק לחלק מאיתנו, רצוי ללכת למעשייה יהודית ישנה המופיעה בספר רב הערך "מעשים שהיו בעירנו": בוקר אחד הופתע רב בית הכנסת לראות במקום מתפלל חדש. האיש היה לבוש בחליפה מהודרת ובנעליים משובחות. הרב הבחין מייד שהאיש אינו מורגל במנהגי המקום ושאל אותו: "מה מביא אותך לבית הכנסת?" ענה האיש: "החלטתי שהגיע הזמן להודות לאל על העושר הרב שנתן לי, ובהזדמנות זו לתת תרומה לבית הכנסת". שאל הרב: "איך הגעת לעושרך?" ענה האיש: "בשבוע שעבר הנחתי תפילין בפעם הראשונה בחיי וביקשתי מה' הצלחה בעסקיי. עוד באותו היום הגיעה אלי עסקה שהביאה לי רווח של כמה מיליונים". אמר הרב: "לא להאמין, התפללת פעם אחת והרווחת מיליונים. ואילו אני מתפלל בכל יום כמה פעמים שנים רבות, ובכל זאת אני חי בעוני וה' לא עוזר לי". אמר האיש: "ואתה לא מבין למה? זה בגלל שאתה נודניק".
על ערך השוויון. מפכ"ל המשטרה, רוני אלשיך, אמר השבוע בכנסת, בדיון בוועדה לביקורת המדינה: "אם מישהו יורה בראשון לציון, כנראה נתייחס אליו כאל עבריין. מצד שני, לא נרצה להכניס לכלא מי שיורה בחתונה ערבית. יש הבדלים בנורמות הציות לחוק בחברות שונות". במילים אחרות, מפכ"ל המשטרה מודיע רשמית, ועוד בכנסת, כי מבחינת משטרת ישראל, אין שוויון בפני החוק, שיש אנשים שמפכ"ל המשטרה מאפשר להם לבצע עבירות, כי ככה הם רגילים.
האם אפשר להסיק על פי הנורמות הללו שלפלשתינים מותר לדקור, לעזתים מותר להצית, לישראלים מותר לנהוג מעל המהירות המותרת, לרומנים מותר לגנוב (תודה), ולמפכ"לי משטרה מותר לומר מדי פעם שטויות (והם גם מנצלים במידה המקסימלית את ההיתר הזה)?
הגאונות של הממונה על שלטון החוק, שמשחרר מחובת הציות לחוק את מי שמתחשק לו, ועדיין מגלגל עיניים כאילו הוא ממלא את תפקידו, מזכירה סיפור יהודי ישן על העיר שבה כנראה גדל והתחנך המפכ"ל: מצאו לחקרן (מעין פילוסוף) הגדול של חלם, שהוא פוסע בבית המדרש הגדול מכותל לכותל ופניו מבהיקות. אמרו לו: "שמא חקירה חדשה העלית בחוכמתך, שפניך מבהיקות?" הבהיקו פניו של החקרן יותר מבתחילה והחזיר: "הן. הוברר לי, בעזר השם, למה קרא אדם הראשון לאווז - אווז, ולתרנגולת - תרנגולת. אילו הפך הסדר וקרה לאווז - תרנגולת, ולתרנגולת - אווז, היה מטיל מהומה בעולם. אישה היתה באה לשוק לקנות אווז, כלומר תרנגולת, ומחמת טרדה של מקח וממכר היתה התגרנית שבשוק טועה ונותנת לה תרנגולת, כלומר אווז. ומתוך כך היו מגיעות שתיהן לידי קטטה ומריבה. עכשיו, כשאווז נקרא אווז ותרנגולת קרויה תרנגולת - שלום ושלווה בעולם".
מתקפת קסאם. ייתכן בהחלט שלארה אל־קאסם, הסטודנטית הפעילה בתנועת החרם על ישראל - צודקת לגמרי. ואם אכן כך, את החרם צריך להתחיל מאותם ישראלים שנלחמים כדי שהיא תהיה כאן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו