כולם מודעים לעומקו של המשבר

1 נבחרת ישראל לא נפגשה יותר מדי מול סקוטלנד. במוקדמות גביע העולם 1982 עלה משה סיני להופעת הבכורה בנבחרת של ג'ק מנסל, והבקיע שער ניחומים ב־3:1 בהאמפדן פארק האימתני מול 61 אלף סקוטים. 

בגומלין, בר"ג המפוצץ ב־45 אלף, קני דלגליש הבקיע את השער הבודד, במשחק שבו ישראל תקפה את הסקוטים ללא הרף.

ב־1970 היתה לנו נבחרת, וכמו שאתם יודעים, גם ב־1981, ב־1993, ב־1997, ב־1999 וב־2006 היו כאן נבחרות כדורגל, שגם אם לא הגיעו לשום מקום, לא קיבלו גט כריתות מהקהל, מעמך ישראל. 

הערב תשחק הנבחרת מול סקוטלנד באצטדיון הנהדר בחיפה וההערכות מדברות על שליש תפוסה במקרה הטוב. אלה לא רק מחירי הכרטיסים השערורייתיים (110-150 שקלים, פי שניים לפחות מרוב מדינות אירופה), אלא בעיקר התחושה העמוקה בציבור - שאין לנו נבחרת שבאמת מסוגלת להתמודד מול יריבותיה. 

אוהדי הכדורגל רחוקים מלהיות "לקוחות שבויים". הטלוויזיה לימדה לפנק אותם לאורך השנים בכדורגל נבחרות איכותי מכל העולם. הם לא מוכנים יותר לקנות מוצר דלוח ועוד לשלם הון בכניסה, רק בשביל הפטריוטיות.

2 אני אוהב את האנרגיות החיוביות של אנדי הרצוג וגם מבין לליבו של המטאטא החדש בהתאחדות, שינו זוארץ. 

אני גם לא זוכר בעבר קונצנזוס רחב כפי שיש סביב יו"ר התאחדות הנכנס. הבעיה של זוארץ היא שהעסקונה הישנה, שמייצגת את כל מה שאנחנו לא אוהבים, מחבקת אותו חיבוק דוב חזק. יהיה מעניין לראות איך ישתחרר ממנה ויבנה מודל אחר, ובעיקר יגייס את משאבי המדינה דרך הממשלה, כדי להפוך את האדמה ולבנות את זה מחדש.

3 כולם מודעים לעומקו של המשבר או השבר. תראו איך נראות קבוצות הדגל שלנו - מכבי חיפה, הפועל ת"א ובית"ר ירושלים - ותסיקו לבד את המסקנות. השבר הוא כמובן באיכות השחקנים. גם אם כוכבי העבר לא הצליחו להביא אותנו בעידן האירופי מאז תחילת שנות ה־90 למונדיאל או ליורו, הנבחרות שלהם הצליחו - לפרקים - לייצר סדר יום ויוזמה במשחקי הבית לפחות. 

ר"ג היה זירה לא נעימה לנבחרות חוץ. קראו לנו "נבחרת שיכולה לעשות בעיות". מאז שאנחנו באירופה, השחקנים הישראלים התקדמו בצעד אחד, אבל כל היריבים שלהם התקדמו בשלושה. 

אין היום בנבחרת ישראל כדורגלן אחד מושלם. כולם קיבלו הכשרה חסרה. אם וידאר קיארטנסון צריך שני מצבים במשחק כדי להבקיע שער, בן שהר (אחד הטובים שלנו) יבקיע שער מארבע־חמש, אולי שש הזדמנויות.

בחזרה לסקוטלנד, שתמיד היתה הנבחרת השנייה הכי טובה באי הבריטי אחרי אנגליה, היא פינתה מעט מקום באחרונה לוולשים ולשתי האיריות, אבל פירקה את אלבניה וזה מדאיג. יש לנו המון ללמוד ממנה - נחישות, חוסן גופני ונפשי ומסורת. אנחנו, פעם בכמה שנים, נופלים על יום טוב. הלוואי שניפול הערב על אחד כזה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו