התגלגל לידי גזיר עיתון לבנוני בשם "לבנון" משנות ה־80, שעורר אצלי תדהמה וחלחלה עמוקה. הנה הכותרת הראשית של העיתון - המזוהה עם הפלג הנוצרי לאומני - מתאריך 17 בדצמבר 1982: "יש המזלזלים בילדינו שביצעו מעשה נעלה בסברה ושתילה. אך אנו אומרים להם: לבנון כולה איתכם, המשיכו".
האמירה חושפת את האמת ביחס לאירועי סברה ושתילה ומצביעה בבירור על מעורבותם הפעילה של אנשי הפלנגות הנוצריות, שהתנערו מכל אחריות והטילו על צה"ל את אשמת הטבח הנורא. למרות שההנהגה הלבנונית והנהגות העולם הערבי ידעו שהטבח לא בוצע בחסות צה"ל, נקטו הפלגים הלבנונים עמדה אחידה - למרות העוינות ביניהם - והטילו את האשמה על צה"ל. הם קיבלו סיוע מהשמאל בישראל, שפעיליו יצאו נגד בכירים בצה"ל ובממשלה.
זכורה היטב ההפגנה במוצ"ש, 25 בספטמבר 1982, שקראה להקמת ועדת חקירה ממלכתית, להתפטרותם של רה"מ בגין ושר הביטחון שרון ולהסגת כוחות צה"ל מבירות - זאת, מבלי להכיר את העובדות. בשיח הציבורי התפשטה הדעה השגויה שצה"ל ביצע את הטבח, או לכל הפחות ידע עליו ולא מנע אותו.
מי באמת ביצע את הטבח, ומה היו מניעיו? חודשים ספורים לאחר תחילת מבצע שלום הגליל, נבחר ב־23 באוגוסט 82' בשיר ג'ומייל לנשיאה החדש של לבנון. ב־14 בספטמבר נרצח ג'ומייל ע"י הסורים. כתוצאה מכך השתלט צה"ל על מערב בירות, מעוז המוסלמים, כשמתלווים אליו בעלי בריתו מהמיליציות הלבנוניות־נוצריות. ב־16 בספטמבר, כשהם חדורים רגשות נקם על רצח נשיאם ומפקדם, נכנסו חמושים מארגון "הכוחות הלבנוניים" למחנות הפליטים הפלשתינים, סברה ושתילה, וביצעו טבח מחריד וחסר רחמים, מותירים מאחור כמאות הרוגים פלשתינים. הטבח עורר גינויים חריפים בעולם נגד ישראל.
למרות היריבות ששררה אז בין הפלשתינים לנוצרים, נמנע אש"ף מלהאשימם בטבח, והעדיף להאשים את ישראל. כיום העולם הערבי סבור שצה"ל ביצע את הטבח, הרבה "בזכות" הסערה הציבורית שהתחוללה בישראל, ובזכות הקמת ועדת החקירה הממלכתית (ועדת כהן), שאמנם ניקתה את צה"ל אך הטילה עליו אחריות מסוימת בכך שלא מנע את הטבח, וחיזקה את ההאשמות נגדו בעיני העולם.
מי שבצע את הטבח היו אנשיו של אלי חוביקה, מפקד בכיר ב"כוחות הלבנונים", שהתמנה לקצין הקישור מול ישראל. חוביקה ידוע כמי ששיתף פעולה גם עם המודיעין הסורי. אחד משומרי ראשו, קיבל מקלט מדיני בצרפת, וחשף ב־1999 את מעורבותו של חוביקה בטבח. חוביקה עצמו נרצח ב־2002 בידי אלמונים.
אפשר להעריך שהפקודה לביצוע הטבח באה דווקא ממפעיליו הסורים של חוביקה, במטרה להביך את ישראל ולגרום לה לסגת מלבנון. זה היה אינטרס סורי מובהק בדרך להשתלטותה על לבנון. ואכן כך אירע.
בסוף שנות ה־90, הפעילה תנועת ארבע אימהות לחצים כבירים על הפוליטיקאים בישראל, דבר שהביא במאי 2000 ליציאה חפוזה ובלתי אחראית של צה"ל מלבנון, תוך הפקרת אנשי צבא דרום לבנון (צד"ל) שהיו נאמנים לישראל.
גזיר העיתון מאותה שנה שהתגלגל לידיי, מלמד על עוצמת ההונאה ההיסטורית של הטבח, ועל הנכונות של גורמים בתוכנו לקבל בשם כולנו אחריות לזוועות שלא היה לנו בהן חלק.
ד"ר אדי כהן נולד בלבנון, וכיום הוא חוקר בכיר במכון בגין־סדאת באונ' בר אילן
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו