התועלת העיקרית של האו"ם

לפני מעט יותר ממאה שנים, בינואר 1918, נשא הנשיא האמריקני וודרו ווילסון את "נאום ארבע עשרה הנקודות". הנאום עסק בהסדרים הבינלאומיים לאחר מלה"ע הראשונה. הנקודה ה־14 קראה להקמת ארגון בינלאומי שיבטיח ערבות הדדית לעצמאותן ושלמותן של "אומות גדולות וקטנות". רעיון זה הביא להקמת "חבר הלאומים" שכנס היסוד שלו התקיים בינואר 1920. ווילסון זכה בפרס נובל לשלום ב־1919, אך לא הצליח להביא להצטרפות ארה"ב לחבר הלאומים בשל התנגדות מבית. הארגון קרס פחות מ־20 שנים לאחר שהוקם, עם פתיחת מלה"ע השנייה. הוא פורק רשמית במקביל להקמת האו"ם.

אמנת האו"ם, שירש את חבר הלאומים, אושרה בשלהי 1945. מבחינת היקף החברות בו, מהווה האו"ם סיפור הצלחה. 51 מדינות השתתפו בהקמתו, וכיום חברות בו 193 מדינות. הכישלונות שצבר האו"ם, רבים עוד יותר מכישלונותיו של חבר הלאומים, אך כמו חבר הלאומים, היו גם לו הצלחות ספורות. אחת מנקודות האור הייתה החלטה 181 של עצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 בדבר הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, לצד הקמתה של מדינה ערבית. אפס, האו"ם כשל ביישום ההחלטה הזאת שהביאה למחרת קבלתה למתקפות ערביות שסימנו את השלב הראשון של מלחמת העצמאות. 

כחצי שנה מאוחר יותר, למחרת הכרזת העצמאות, פלשו לארץ גם הצבאות הסדירים של סוריה, ירדן, עיראק ומצרים. האו"ם עמד מנגד, ובסופו של דבר סייע בהשגת הסכמי שביתת הנשק שסיימו את המלחמה. דוד בן־גוריון קבע בצדק ב־1955: "רק העזת היהודים הקימה המדינה, ולא החלטת 'אום־שמום'". 

המילים הפותחות של מגילת האו"ם מרשימות ומעוררות תקווה: "אנו, עמי האומות המאוחדות נחרצים בכוונתנו להציל את הדורות הבאים מפורענות המלחמה, שהביאה פעמיים במהלך חיינו לסבל בל יתואר של האנושות". תקצר היריעה מלסקור את המלחמות, למנות את הקורבנות ולתאר את סבלות האנושות מאז נכתבו המילים הנאצלות הללו. האו"ם והארגונים המסונפים לו מעודדים לעתים קרובות מעשי עוול ורשע, יותר משהם מונעים אותם. 

אחד היתרונות היחידים שיש לארגון הצבוע והכושל, הוא האפשרות לשאת דברים בפני העצרת השנתית. האפשרות הזו נוצלה שוב באורח מרשים ע"י רה"מ. חלק ניכר מנאומו הוקדש לסקירת כישלונותיו הרבים של האו"ם והגופים המסונפים לו. קשה להתווכח עם העובדות שהעלה נתניהו ביחס לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, אונסק"ו, מועצת זכויות האדם, אונר"א והעצרת הכללית. בנאומו הדגיש את גאוותו לייצג את ישראל. לא צריך להיות תומך מושבע של רה"מ כדי לחוש גאווה על האופן, שבו חשף נתניהו את הצביעות והכיעור של הארגון שנתן לו במה.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו