בסוריה שוב נשמעים קולות מלחמה. הרוסים מזהירים ממתקפה אמריקנית קרבה על משטרו אסד, ובכך מתרצים היערכות חסרת תקדים של הצי הרוסי. גם האיראנים שופכים שמן למדורה. שר ההגנה של איראן חתם בדמשק על הסכם לשיתוף פעולה צבאי והבטיח לסייע בשיקום צבא סוריה.
מי שמתכנן לצאת למלחמה הוא דווקא בשאר אל־אסד. בימים הקרובים יחל צבאו, בסיוע איראני ורוסי, במערכה האחרונה לחיסול המרד שפרץ נגדו במרץ 2011. מדובר באזור אדליב שבצפון סוריה, המרחב היחיד שעוד נותר בידי המורדים. במאמץ להצדיק את פשעי המלחמה הצפויים, הגדיר שר החוץ הרוסי את אדליב "מורסה חולנית", ורמז לאופן שבו יטפלו בה. לא נראה שלמישהו במערב אכפת; במיוחד לא לארה"ב. זו הזהירה את בשאר שלא יתפתה להשתמש בנשק כימי, כפי שעשה בעבר, אבל טראמפ כבר הכריז, שפניו ליציאה מסוריה, שכן לדבריו, אין מה לעשות שם לאחר שדאע"ש חוסל.
הניצחון הצבאי של בשאר אינו מבשר את סיום המאבק; הוא רק החל: מאבק בין רוסיה לאיראן על רווחי המלחמה ועל השפעה מדינית וכלכלית במדינה הסורית. בארה"ב תוהים כיצד למנוע לאורך זמן מדאע"ש להרים ראש. הדרך לכך - משתכנעים בוושינגטון – עוברת בדמשק. בשבועות האחרונים רבו הדיווחים על משלחות אירופאיות ואמריקאיות הפוקדות את הבירה הסורית. האירופים רוצים להסדיר את שובם של הפליטים לסוריה, והאמריקנים מבקשים להבטיח את יציאת האיראנים. שני אלו לא יקרו; לבשאר אין עניין לא בשובם של הפליטים ולא ביציאת האיראנים.
בינתיים, לבשאר ולשותפיו יש סיבות טובות לחגוג ניצחון. אלא שאת מחיר החגיגה ישלמו האחרים. ראשית, תושביה האומללים של סוריה, שחצי מיליון מהם נהרגו במלחמה ועוד כעשרה מיליון איבדו את בתיהם. גם הכורדים, שנחלצו לסייע לארה"ב במאבקה בדאע"ש, עתידים לגלות ש"זמנם עבר", ומשאין לארה"ב צורך בהם, הם יופקרו לגורלם בדיוק כפי שקרה לאחיהם בעיראק.
גם ישראל עלולה להידרש לשלם את מחיר סיום המלחמה ואת הרצון של רבים במערב להתפייס עם בשאר ואף לסייע לו לשקם את ארצו, בתקוות שווא שבתמורה ירחיק את האיראנים מארצו. לצד ניסיון להגביל את חופש הפעולה הישראלי על אדמת סוריה, עשויה לעלות על סדר היום גם שאלת הגולן. שבע שנות מלחמת האזרחים בסוריה עוררו בישראל את הרושם שהמאבק על הגולן מאחורינו, שהרי איש לא העלה על דעתו את האפשרות שסוריה ואסאד ישובו לעמוד על רגליהם.
אפשר להתנחם בכך, שכמו בעבר, ניתן לסמוך על בשאר, כמו על אביו, שברגע האמת יירתע מלהתקדם להסדר מדיני וידבק בסטטוס קוו - הן בשמירת השקט בגבול והן במצב של לא מלחמה ולא שלום. מציאות כזו הייתה תמיד נוחה לשליטי דמשק מתהליך שלום, העשוי לעורר קשיים מבית ומול איראן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו