הביקור של רה"מ בנימין נתניהו בליטא ומפגש הפסגה שלו עם מנהיגי המדינות הבלטיות הם מרכיב חשוב באסטרטגיית בניית הבריתות של ישראל בשנים האחרונות. מתוקף חברותן באיחוד האירופי, ליטא, אסטוניה ולטביה מסוגלות להשפיע על מדיניות האיחוד כלפי המדינה היהודית. כמדינות לאום קטנות, שלחמו במשך עשרות שנים על עצמאותן, המדינות הבלטיות מבינות טוב יותר את הסכנות שמאיימות על ישראל.
הרוחות האנטי־ישראליות שמנשבות לעיתים בבריסל זרות למדינות הבלטיות. גם לשם מגיעים כמובן גלי הפרופגנדה, שמציגה אותנו באופן שקרי כתוקפנים וכובשים. אך העמים הבלטיים, למודי ההתמודדות עם פרופגנדה סובייטית, ניחנים ביכולת להבחין בינה לבין האמת. בליטא, אסטוניה ולטביה, ישראל נתפסת כדוגמה ומופת להקמת מדינה משגשגת בהיעדר משאבי טבע ובסביבה עוינת.
המדינות הבלטיות מעריכות את ההישגים הביטחוניים של ישראל. אמנם כל שלוש המדינות האלה הצטרפו בהזדמנות הראשונה לברית נאט"ו וביססו על כך את תפיסת ההגנה שלהן, אך למנהיגיהן ברור שמדינות קטנות שגובלות ביריבים היסטוריים חזקים ובלתי צפויים חייבות לדעת לדאוג לביטחונן בעצמן. ממי הן יכולות ללמוד כיצד לעשות זאת, אם לא מישראל? ככל שתתעמק הברית איתן, כך תתעצם התמיכה שהמדינות הבלטיות מעניקות לנו בארגונים הבינלאומיים. ליטא, אסטוניה ולטביה נוהגות כבר כיום להצביע עם ישראל, ומצופה מהן להרחיב את הגישה האוהדת גם לעבר ההכרה בזכויותינו בירושלים, ביהודה ובשומרון.
בשנים האחרונות ישראל בונה גשרים אל מדינות ואזורים שהוזנחו בעבר. פריצת הדרך לאפריקה, ההתקרבות המדהימה עם הודו, הברית של מזרח הים התיכון עם יוון וקפריסין, יחסים מיוחדים עם מדינות "קבוצת וישגרד", ועכשיו המהלך כלפי המדינות הבלטיות - כל אלה חוליות משמעותיות בבניית העוצמה המדינית של ישראל.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
