כשחוקק "כבוד האדם" ויתרו על השוויון

ראשי מפלגת העבודה ומרצ יצאו בימים האחרונים בשצף קצף נגד חקיקת חוק הלאום, וטענו כי זהו חוק "גזעני" שנעדר ממנו ערך השוויון. במוצ"ש האשימו בכיכר את רה"מ בנימין נתניהו ואת יוזם החוק ח"כ אבי דיכטר בבגידה. 

אבל מי שמעיין בפרוטוקול מליאת הכנסת, שאישרה את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו לפני 26 שנה מגלה, שגם בו אין מילה על ערך השוויון ועל זכויות הערבים והדרוזים במדינה. והנה, למרות זאת, אחד מיוזמי החוק היה ח"כ משינוי (פרופ' אמנון רובינשטיין), ותמכו בו ח"כ ממרצ (מרדכי וירשובסקי), ושר המשפטים דאז דן מרידור - שהיום מסתייג מחוק הלאום - התפעל ממנו.

בעת שהובאה הצעת חוק כבוד האדם וחירותו לאישור הכנסת, ב־17 במארס 1992, עלה לדוכן הנואמים ח"כ וירשובסקי והודיע שיתמוך בחוק למרות שאינו מבטיח שוויון לערבים ולדרוזים: "הייתי רוצה לראות בחוק הזה הכרזה האומרת שכל בני האדם שווים, שיש שוויון בפני החוק, ושכבודו וחרותו של האדם שווים לאלה של זולתו וזולתו לא יכול לגבור עליו או להיות טוב ממנו או במעמד עליון. כל בני האדם בני חורין ושווים. הדבר הזה לצערי לא מצא כאן את ביטויו. אילו אימצנו את מגילת העצמאות, הדבר הזה היה נכלל במסגרת החוק". 

למרות זאת, החליט ח"כ וירשובסקי לתמוך בחוק ולהסיר את כל ההסתייגויות שהגיש. הוא הודה: "אני לא מצביע בעד מתוך אושר, מפני שאני חושב שבישראל, שהשכילה לקבוע מגילת עצמאות כזו, היה צריך להיות אחרי 44 שנים חוק יסוד רחב ונאור יותר. אבל זה מה שיש, ואני מקבל זאת, בתקווה שזה הצעד הראשון".

נציגי מפלגת העבודה כלל לא השתתפו בדיון. גם אלה שהגישו הסתייגויות לחוק, כמו ח"כ משה שחל, לא הגיעו לנמק את עמדתם. שחל הודיע ליו"ר הכנסת שבח וייס שהוא מוותר על הסתייגויותיו. בדיעבד התברר שהם לא הגיעו לדיון החשוב, כי היו עסוקים בבחירות המקדימות במפלגתם.

שר המשפטים דאז, דן מרידור, תמך בזמנו בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, למרות שהוחלט שלא לכלול בו סעיף העוסק בשוויון של כל אזרחי המדינה. מרידור שיבח את עבודתו של יו"ר ועדת החוקה דאז אוריאל לין מהליכוד, ואת יוזם החוק פרופ' אמנון רובינשטיין. "להערכתי זו אחת מהצעות החוק החשובות שהכנסת עומדת לאשר, ובמידה רבה היא תתקן כמה קלקולים שקלקלנו בעת האחרונה".

מרידור הדגיש כי "אחד מתפקידיה היסודיים של הכנסת, שעד היום היא לא מילאה אותו בצורה מפוארת, הוא לדאוג לזכויות האדם. הייתי שמח יותר אילו הבאנו לכאן הצעת 'חוק יסוד: זכויות היסוד של האדם'. לצערי ההצעה נתקלה בקשיים שלא הסכמתי איתם, ואנחנו עומדים עם הצעה מצומצמת הרבה יותר, שהושגה מתוך רצון להגיע להסכמה רחבה מאוד". הוא הוסיף כי "זהו חוק חשוב מאוד, ואני מקווה שיזכה ברוב גדול מאוד". עכשיו מרידור מגנה את חוק הלאום. 

כל הטוענים כי חוק הלאום נחקק בחיפזון ונוסח בצורה רשלנית - למרות שעסקו בחקיקתו במשך שנים לא מעטות, ועל כל אחד מסעיפיו התקיימו עשרות דיונים, כולל הקמת ועדת משנה מיוחדת לבחינת פרטיו בראשות ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד) - יתקשו להאמין ש"חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו" נחקק בחיפזון במשך שנה אחת בלבד. 

הצעת החוק הונחה לראשונה על שולחן הכנסת במארס 1991. זמן קצר לאחר מכן אושרה בקריאה טרומית והועברה לוועדת החוקה. בדצמבר 1991 אושרה ההצעה בקריאה ראשונה ובמארס 1992 אושרה סופית בקריאה שנייה ושלישית ברוב של 32 ח"כים בלבד נגד 21. במילים אחרות, רק רבע מהח"כים תמכו באישורו של החוק, שנשיא ביהמ"ש העליון לשעבר אהרן ברק הגדיר אותו כמסמל (יחד עם "חוק יסוד: חופש העיסוק") את המהפכה החוקתית.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו