התואר המפוקפק "עבריין מין" שמור בתרבותנו לטיפוסים בזויים המגרדים את תחתית החברה. אפילו בבתי הסוהר נחשבים עברייני המין לנחותים שבאסירים. מפליאה, אפוא, הקלות הבלתי נסבלת שבה השתמש יו"ר מפלגת העבודה, אבי גבאי, בשם תואר זה, כדי לתקוף את איש מפלגתו, ח"כ איתן ברושי. זהו מעשה בלתי אחראי ולא מוסרי, בוודאי מצד ראש מפלגה המתיימר להתמודד על הנהגת המדינה: אחת היא להגיד שברושי נהג באופן לא נאות ולבקרו על כך; אבל להוקיעו בריש גלי כעבריין מין ולתבוע את ראשו על סמך מכתב - בלי שיש תלונה במשטרה, בלי שנערכה חקירה וללא משפט - זוהי חרפה מנהיגותית.
ישבתי לא אחת בוועדות שחרורים של שירות בתי הסוהר כנציגת ציבור, ואני יכולה להעיד כי עברייני המין אשר זכו לניכוי שליש מתקופת מאסרם - רק לאחר טיפול ושיקום - היו אלו שדאגנו לפקח עליהם באופן ההדוק ביותר. את רובם כלל לא שחררנו. בראש מעיינינו היו תמיד הקורבנות - נשים וגברים - שנאנסו, נפגעו או חוו התעללות מינית.
הקלות שבה כל גבר שפלט מילה, חיבק או לטש עיניים באופן מחשיד הופך היום במחי ציוץ בטוויטר לעבריין מין בזירה הציבורית, היא זלזול מחפיר בקורבנות אלה.
צריך לתת את הדעת על כך שמה שלא נעים לאחת, ונצרב בזיכרונה כטראומה לאחר 15 שנים, יכול להיחוות אצל אחרת כאירוע שולי וחסר משמעות. יש גם להכיר בכך שלרבים מקרב "עברייני המין" לא היתה כל כוונה לפגוע מינית, ובמקרים רבים מדובר בקריאה שגויה מצידם של סיטואציה חברתית.
התנהגותו של גבאי מסמנת נורמה קלוקלת. במידה רבה היא תוצאה של מאבקיו השליליים של הלובי הנשי בכנסת, שפעילותיו מתיימרות לייצג נשים ומפעילות לחץ חברתי מאיים נגד בעלי כוח במערכת הפוליטית והכלכלית. הן שכחו שגם לגברים הללו יש אימהות, אחיות, בנות זוג, חברות וילדות.
במדינת ישראל יש יותר ויותר נשים הקוראות את המציאות באופן מפוכח, ואינן נסחפות בגל ההסתה הזה. רבות מהן כבר לא מקבלות את הנחת היסוד שאם מדובר בגבר, הוא בהכרח מסוכן, אלים או מטריד פוטנציאלי.
יותר נשים מתפכחות מההתלהמות נגד המגדר הגברי, כאשר הן נוכחות לגלות כי לא "כל דאלים גבר"; במקרים לא מעטים מדובר בתוקפנות מצד נשים באמצעות תלונות שווא או עדות על מקרים נושנים. נשים אלה נעזרות לצורך כך במשתפי פעולה, דוגמת אבי גבאי, המשתוקקים, מצידם, לרַצות או להחניף לקבוצות מסוימות.
גברים ונשים המשתפים פעולה עם קמפיין ההסתה המגדרית צריכים לדעת שהם מטפחים דפוס התנהגות פסול המאיים על כולם. אם מגמת הענישה הציבורית ללא משפט תימשך, לא תימצא חסינות לאף גבר, גם לא להם.
ד"ר רונית דרור היא עובדת סוציאלית וחוקרת בתחום האלימות במשפחה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו