לקראת תום מושב הכנסת, בין הדמגוגיה סביב חוק הלאום וסערת הפונדקאות, אירע מקרה חריג בבית הנבחרים. העיתונאי יהושוע בריינר פרסם ב"הארץ" שניצב רוני ריטמן מפקד 433 טען בחקירתו כי ייתכן שנתפר לו תיק הטרדה מינית מכיוון שהוא חוקר את אשת ראש הממשלה. בעקבות כך, ביקש ח"כ יואב קיש לקיים דיון בוועדת הפנים שבראשה הוא עומד, כדי לברר את הטענות.
היועמ"ש לממשלה אביחי מנדלבליט החליט, שהגעה שלו או של נציגי מערכת אכיפת החוק לכנסת כדי לתת דין וחשבון, היא אפשרות שהוא יכול לסרב לה, והחרים את הדיון. לא ברור באיזו סמכות החליט מנדלבליט שאינו מחויב לשקיפות ולתשובות כלפי נבחרי הציבור. המעשה החריג הזה הוא קצה קרחון, שמאחוריו אינספור סיפורים - חלקם נחשף לאחרונה - על משרתי ציבור, שהתנהלותם נעה על הציר שבין מגלומניה לאבדן דרך טוטאלי. על כולם ראוי הציבור לקבל תשובות.
העיתונאי קלמן ליבסקינד חשף ב"מעריב" את מסע ההתעמרות בקצינה צ', לאחר שהוטרדה על ידי מפקדה רוני ריטמן. במהלך חקירה פנימית שערורייתית, עשתה המשטרה ככל יכולתה כדי לפגוע בצ' ולהכפישה, תוך הגנה על הקצין שהטריד אותה: כנגד צ' הוגשו כתבי אשמה משמעתיים, בטענה שהשתהתה בתהליך סיווג ביטחוני.
אתמול פרסם בעיתון זה עקיבא ביגמן, שמפקד יאח"ה כורש בר נור - שהעיד כנגד צ' - לא עבר בעצמו בדיקת פוליגרף כנדרש. לסיפורים אלה נוספה עוד חשיפה של ליבסקינד על תכנו של "מסמך יצחקי", המרכז במשטרה מידעים על שרים וחברי כנסת.
בידיהם של קצינים במשטרה מוחזקים מידעים, שמעולם לא נחקרו, על מחצית מחברי הממשלה ומספר רב של חברי כנסת, מני יצחקי, ראש אגף המודיעין לשעבר, אף ביקש מפקודיו להכין מסמך דומה על ראשי רשויות ו"אישים בכירים". תוכן המסמך וקיומו לא היו ידועים לאיש מהממונים על המשטרה, ואיש לא פיקח על איסוף המידע ועל השימוש האפשרי בו. אל כל אלו מצטרפים פיטוריה של השופטת פוזננסקי כץ, שנגדה נקטו ראשי המערכת יד קשה, בעוד שהם מתעלמים מהתנהלות בעייתית של שופטי עליון, פרקליטים ושוטרים.
מוקדם יותר השנה, הצהיר המפכ"ל אלשיך, שכל נבחר ציבור צריך "להיזהר מהמזכירה שלו ומנהגו". נדמה, שהמשטרה אימצה את המדיניות הזאת עד תום, והפכה כל פוליטיקאי לעבריין בפוטנציה, שביום פקודה יישלף מידע שלא נבדק כלפיו מעולם.
כרגע, ככל הידוע לנו לא החליטה המשטרה להשית את המדיניות הזאת על אזרחים, אך ספק אם מי שחורגים מכל סמכות, מתעמרים בקצינות מוטרדות, מסרבים להתייצב מול חברי הכנסת ואוספים מידע בחשאי - יעצרו את ההתנהלות הלא דמוקרטית הזו על סף נבחרי הציבור בלבד.
לא מדובר בתאוריה. בדיוק לפני 13 שנה נעקרו מבתיהם תושבי גוש קטיף וצפון השומרון. הפינוי היה כואב ונורא, אך הוא היה רק החטא על פשע השהיית הדמוקרטיה הישראלית בידי אנשים, שחלקם נמצא במערכת עד היום.
לא פחות מששת אלפים איש נעצרו בתשעת החודשים שקדמו ל"התנתקות"; עשרות מהם קטינים. מערכת המשפט פתחה בתי דין מיוחדים למתנגדי ה"התנתקות", והמשטרה הקימה יחידות מיוחדות ובתי מעצר מיוחדים. גופי מודיעין הרכיבו רשימות מבוקשים של אזרחים חפים מפשע, וזימנו אותם לשיחות אזהרה. דו"ח הסנגוריה הציבורית שיצא במהלך מבצע הפינוי תיאר, כיצד כל זכות אזרח בסיסית נרמסה, כשמערכת אכיפת החוק התגייסה לכך.
הדיסטופיה הזו שהתרחשה ב־2005 עלולה לחזור. גופי משטרה ומשפט הם היחידים בדמוקרטיה עם הכוח לשלול חירות ולהרוס את שמו הטוב של אדם. נדרשת בדיקה מעמיקה של מה שקורה בהם, והתעוררות מהירה של נבחרי הציבור, לפחות אלו שאין לגביהם מידעים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו