1 עכשיו כבר יש לזה חותמת רשמית. אחרי שלושה כשלונות בגמרים הקודמים, הכל התהפך. נבחרת ישראל נכנסה לרשימת הזוכות באליפות אירופה, שברה את מחסום הניצחון בגמר וזכתה בגביע.
השורה התחתונה היא שגביע יש, אבל גם עתודה יש. ישראל אלופת אירופה. מדליית זהב. כמה זה נדיר שזה קורה בספורט שלנו. שימו לב שבשנה הבאה האליפות בארץ, ותאפשר הזדמנות לזכות לריפיט.
זוסמן, בריסקר, אבדיה, בני ורוינה, שהדהימו השבוע בתוצאות ובדרך הצליחו לעלות לפודיום כראשונים. זכייה שנותנת לנו עוד קיץ של הנאה, תקוות ותשובה לשאלה האם יש עתיד. שאלה שכמעט ריסקה את הענף פה רק לפני חודשיים וחצי כשהליגה היתה על סף ביטול.
2 אותם אלמנטים שהובילו את ישראל עד הערב היו גם בגמר. הגנה מתואמת להפליא שהורידה נבחרת של מעל 80 נקודות ל־66 ונבחרת של 40 אחוז ל־3 ל־19 בלבד. לחץ בלתי פוסק, תנועה נהדרת, הזזת כדור מצוינת, ריצה בכל אפשרות, ריבאונד התקפה, פייטריות והקרבה, אקס פקטור מהספסל (עידו שבת) והערב נוסף אלמנט נוסף יציאה ממשבר במהלך הרבע השלישי כשהקרואטים הורידו ל־2 נק' הפרש.
3זה היה משחק פנטסטי בראשות הפורוורד המצוין מירון רוינה, שסגר את הצבע וסיים עם דאבל־דאבל את הגמר. יובל זוסמן שזהר ברבע האחרון, מייקל בריסקר שהוא סכנה התקפית מתמדת ליריבה וגיוון מאוד את המשחק שלו וגיל בני - עוד אחד שהאליפות גרמה לו להמריא במחצית הראשונה. כל אלה הביאו את הזהב כשישראל מאז ההפסד לגרמניה מחצה כל נבחרת שבאה מולה. מאז היא לא ידעה מה זה משחק צמוד, כי היא ידעה לעשות את זה קל והכי מרשים.
זו נבחרת של דרך ושיטה. נבחרת בה שום דבר לא היה מקרי. זו היתה קבוצה, לא היה בה גרם של אגו. קבוצה שהנבחרת הבוגרת החיוורת שראינו במוקדמות אליפות העולם יכולה רק לקנא בה. נבחרת שמנצחת מעצמות אירופיות ללא תנאי ושמעבר להישג שלה אפשר היה להנות מהכדורסל שהיא מציגה. נבחרת שצריכה להיות מודל לכל הנבחרות שלנו.
4 דיברו הרבה על השחקנים, לא דיברו מספיק על המאמן ואולי זה לא מקרי, כי אריאל בית הלחמי הוא איש צנוע שנותן את הבמה לשחקנים. הוא הפעיל בטורניר הזה מכונה שהכל דפק בה כמו שעון, זו היתה נבחרת שידעה להוציא מעצמה את המיטב והמירב. זו היתה נבחרת שניכר בה החיבור ושהשחקנים נהנים ממה שהם עושים וזה לא היה קורה בלי מאמן שהשחקנים מוכנים לשחק בשבילו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו