הסיבה ליוקר המחיה: הפיקוח

לחבר הכנסת יצחק וקנין (ש"ס) מפריע שאנחנו משלמים מעט מדי על עוף בסופר. מסיבה זו הוא יזם הצעת חוק שמחזירה את הפיקוח, הקובע מי רשאי לגדל עופות למאכל, ומהי כמות העופות שמותר לגדל בישראל בכל שנה. מכנים זאת "תכנון מרכזי", והוא קיים בכל מדינה כושלת בעולם. בתחום העופות שרר תכנון מרכזי גם במדינת ישראל, עד שבוטל בסוף שנות ה־90, בתום מאבק עיקש וממושך. 

וקנין, כך נראה, רוצה להחזיר עטרה ליושנה. בדברי ההסבר להצעת החוק, שעברה ביום רביעי בקריאה טרומית, נכתב כי "עודפי הייצור בענף גורמים לירידת הרווחיות לחקלאי, עד כדי הפסדים ממשיים, וכך מסכנים את המשך עיסוקם של החקלאים בענף מחד גיסא, ואת היתרונות הגלומים בייצור ובשיווק מקומי לציבור הצרכנים מאידך גיסא".

במילים אחרות, ח"כ וקנין מעוניין להעלות את מחירי העוף לכולם. עשירים, עניים, מעמד הביניים - כולם ישלמו יותר על עוף לשבת, אם תתקבל הצעת החוק שלו. 

נכון, יקר כאן, ומרגישים זאת היטב בכיס. אבל בתחום המזון - בעיקר מזון מן הצומח והחי - יקר כאן במיוחד. במשרד החקלאות מודעים לכך ומנסים בשנים האחרונות להיאבק בנושא, בהצלחה חלקית בלבד.

לפני שבועות אחדים פרסם ארגון ה־OECD דו"ח מחקר על תחום החקלאות, והשווה בין מדינות הארגון. בפרק שהוקדש לישראל קבעו מומחי הארגון כי תמיכת המדינה בחקלאות כמעט לא השתנתה בשני העשורים האחרונים, למרות מאמצי הממשלה. לפי הדו"ח, הדבר נבע ממדיניות הפיקוח על המחירים הנהוגה בישראל וממחסומי סחר, כמו מכסי מגן. צעדים מעין אלה ננקטים פחות ופחות בשאר המדינות החברות בארגון.

כלכלני הארגון הוסיפו נתון מטריד במיוחד בהקשר הישראלי: 91 אחוזים מהתמיכה הממשלתית בחקלאות גורמים לעיוותי שוק, הפוגעים בצרכן ומהווים עבורו סוג של מס בלתי נראה. מדובר בשיא בקרב מדינות הארגון, שישראל חולקת עם טורקיה ודרום קוריאה. נוסף על כך, שיעור התמיכה הגורמת לעיוותים בחקלאות רק גדל בעשרים השנים האחרונות: בשנים 1997-1995 הוא עמד על 85 אחוזים. בשאר מדינות ה־OECD נרשמה מגמה הפוכה: משיעור תמיכה של 74 אחוזים לפני שני עשורים, לכ־51 אחוזים כיום.

כיצד פוגעים עיוותים אלה בכיסנו? "המחירים האפקטיביים המתקבלים על ידי החקלאים עדיין גבוהים בממוצע ב־16 אחוזים מהמחירים בעולם; קיימים עדיין פערים גדולים בין המחירים המקומיים לבין מחירים בעולם בכל הקשור לסחורות החקלאיות, לרבות פערים של 65 אחוזים במחירי העופות ושל 101 אחוזים במחירי הבננות", מסבירים כלכלני הארגון.

במילים אחרות, מדינת ישראל מעלה בכוונה תחילה את יוקר המחיה של אזרחיה, גם החלשים ביותר. מועצת הצמחים, מועצת החלב, מועצת הלול והדומות להן משמרות שיטה כמעט קומוניסטית: הן קובעות - כל אחת בתחומה - למי מותר לעסוק בחקלאות, או כמה מותר לו לגדל ולמכור. בעזרת חברי כנסת "חברתיים" הן גם מצליחות לשמר מכסות יבוא מטורפות, המגינות עליהן מתחרות היבואנים. 

רה"מ בנימין נתניהו מבין זאת ומנסה, כפי שחשפנו בעיתון, לפתוח את שוק החלב לתחרות. אבל מתברר שח"כים מתוך הקואליציה רוצים לשמר - ואף להרחיב יותר - את השיטה הקיימת. לטובת אזרחי ישראל, הגיע הזמן לפתוח את השוק ליבוא ולאפשר תחרות חופשית בין חקלאי ישראל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו