העיסוק הבזוי בשרה נתניהו הוא רק תירוץ | ישראל היום

העיסוק הבזוי בשרה נתניהו הוא רק תירוץ

קשה היה להתחמק השבוע מהסערה התורנית שפרצה לחיינו עם חשיפת ההקלטות שביצע עֵד המדינה וראש מערך ההקלטה הלאומי ניר חפץ. ערב ערב מתייצבים פרשנים והכתבים ומקריאים בפאתוס, השמור לרוב לאירועים בסדר גודל תנ"כי, תמלילים בלתי נגמרים על העוולות והפשעים נגד האנושות שביצעה אשת ראש הממשלה.

מהמסך נורים אל הצופה בקצב מסחרר סיפורי הפצפצים, מעשיות על המיני הבר, תיאורים על איכות מרכך הכביסה, וכמובן העוזרת והחשמלאי. בנחישות וברשעות מסבירים לנו כמה חמורה פרשיית השולחן שהוחלף, וכיצד אין דבר נורא יותר מתקרית העט שהונף. ההיטפלות והחטטנות המציצנית לתוך חייה האישיים של שרה נתניהו אינן דבר חדש; הן מלוות אותנו כשני עשורים. ראינו (כמעט) הכל - מעובדות אומללות שניצלו בנס ועד מיחזור בקבוקים והדלקת נרות. 

למרות ההרגל, נראה שהגל הנוכחי חזק עוצמתי ומכוער יותר ממה שהכרנו. מדורת השבט החדשותית הפכה לכיכר התליינים, שבה מעלה התקשורת הישראלית את שרה נתניהו על המוקד. בפועל מדובר ברכילות צהובה, עטופה בצדקנות מזויפת ובזעזוע מעושה. הקשר בין רמת הדחיפות והחשיבות העצמית, שבה מוצגים הגילויים, לבין המציאות - רופף, וההתאמה בין הכותרות המוגזמות לעיתונות לא ממש קיימת.

במציאות, שרה נתניהו היא רק תירוץ. רצף חשיפת התנהלות בית רה"מ הוא לא יותר ממסך עשן, שנועד להסתיר את חוסר היכולת ואי רצונה של התקשורת הישראלית לעסוק בסיפורים אמיתיים ומטרידים באמת.

הדוגמאות רבות למכביר. זה כמה שבועות חושף קלמן ליבסקינד ב"מעריב" שורה ארוכה של פרשיות בביהמ"ש העליון, הכוללות ניגודי עניינים חמורים מצד שופטים, התנהלות בעייתית של נשיאת העליון חיות ומתן הטבות תמוהות ושוות כסף למקורבים. ובאולפנים שתיקה. פרשת 1270, שבמסגרתה נשלח אדם למעצר בן שמונה ימים ומעורבות בה השופטת חיות והשופטת לשעבר הלה גרסטל, נעלמה בין החומרים המוקלטים.

גם אם תחפשו ממש טוב, תתקשו למצוא בדיקה מעמיקה של פרשת ההתעמרות של מערכת אכיפת החוק בגל הירש, קצין בכיר שמצוי כבר שנתיים וחצי בלימבו משפטי מקומם ובלתי נגמר, רק בשל "עוון" מועמדותו לתפקיד מפכ"ל המשטרה.

העלילה על חוקרים פרטיים ששלח כביכול רה"מ לעקוב אחרי קציני משטרה בכירים התאדתה, קריסתה של פרשת הצוללות נמוגה והטיוח האלגנטי של החלפת המסרונים בין פרקליט לשופטת פוזננסקי כץ נקבר קבורת חמור.

כלב השמירה של הדמוקרטיה הישראלית יודע לחשוף את שיניו בנחישות מול רעיית ראש הממשלה, אך מתקפל ומתכווץ לתנוחת עובר כשיש צורך לנהום בעוצמה מול התנהלות פסולה של שופטים, שוטרים וכל מי שלא נמצא בצד הנכון בעיני יצרני החדשות.

המטרה של הברירה הזו במהדורות החדשות, וההגנה הפחדנית של שומרי הסף מהתקשורת על חבריהם שומרי הסף ממערכת המשפט והפקידות, נועדה כמובן להשפיע על הציבור, אך לפחות נכון לרגע זה, האפקט של צונאמי ההקלטות פועל הפוך.

הסקרים מצביעים באופן עקבי על יציבות חזקה של רה"מ ועל דעת קהל שמסרבת להתרגש מהתיאורים המבעיתים על המתרחש בביתו. נראה שהציבור כבר למד את כלל האצבע שמוכח באופן  הסיקור של תיקי רה"מ ורעייתו שוב ושוב: בכל פעם ששמה של שרה נתניהו נמצא בכותרות, סימן שבכל הנוגע לבנימין נתניהו נתקלים אנשי מערכת אכיפת החוק בקשיי התקדמות בחקירות.

כל אלו לא ירפו כמובן את ידי הכתבים, הפרשנים והעורכים המושקעים לגמרי במסע הציד הדורסני כנגד אשת רה"מ – הגלגל, שבו אחת לזמן ידוע נחשפים פשעי הכביסה והתספורות, ימשיך להסתובב. המרוויחים הגדולים יהיו "בני האור", שימשיכו לקבל הגנה מהמגדלורים המוסריים שבתקשורת. במצב העניינים הנוכחי מעטים בודקים אותם ומפקחים על מעשיהם. המפסידים הגדולים הם אזרחי המדינה, שאין מי שישמור עבורם על השומרים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר