"ועדת האו"ם לזכויות האדם" מצד אחד ועקרון זכויות האדם מצד אחר הם דבר והיפוכו. יעיד על כך הרכב הוועדה, הנקבע לפי חלוקה גיאוגרפית ומכתיב התנהלות אנטי־אמריקנית בהנהגת משטרים לא דמוקרטיים. חברת הוועדה ונצואלה, למשל, היא דיקטטורה הכולאת גורמי אופוזיציה, אנטי־אמריקנית ומקורבת למשטר האייתוללות. קונגו נשלטת בידי דיקטטור הרוצח את מתנגדיו ונדבק לכיסאו בניגוד לחוקה. לפקיסטן מיוחסת הפרה גסה וסיטונאית של זכויות אדם, מהוצאות להורג שגרתיות, דרך דיכוי על רקע דתי, ומתן מחסה לפעילות טרור אנטי־אמריקני.
חברת ועדה נוספת היא אפגניסטן, המפעילה קבוצות טרור "לטיפול" במתנגדי המשטר. בורונדי, המואשמת בפשעים כגון חטיפות, עינויים והוצאות להורג של מתנגדיה, מסרבת לשתף פעולה עם חוקרי הוועדה שבה היא עצמה חברה, וגם קובה ממשיכה בדיכוי גורמי אופוזיציה, תקשורת חופשית וזכויות אדם. ברשימת המדינות החברות בוועדה, למרות הפרה שיטתית של זכויות האדם, מככבות גם רואנדה, סנגל, טוגו, אנגולה, עיראק, תוניסיה, קטאר, סין, ועוד.
הסימנים אינם חדשים. ב־2008 חשפה ועדת האו"ם לזכויות האדם את פניה האמיתיות, כשכלל 47 המדינות החברות בה אישרו לכהונה בת שש שנים כמומחה מיוחד לוועדה את מינויו של ריצ'רד פאלק, הידוע בעמדותיו הארסיות ביחס לארה"ב. פאלק האשים את הנשיא בוש בטיוח מסקנות "טרור מגדלי התאומים", ואף רמז למעורבות־כביכול של גורמי ימין אמריקניים. לאחר פיגוע הטרור במרתון בבוסטון ב־2013, כתב פאלק: "מי שסובל מעוול - מגיב בעוול".
פרישת ארה"ב חושפת, אפוא, את צביעות הוועדה. היא שוללת מחברותיה את האפשרות להשתמש במנהיגת העולם החופשי ככסות לפגיעתן השיטתית בזכויות האדם, לחתור תחת האינטרס האמריקני ולקדם את מטרותיהן של מדינות אנטי־אמריקניות מובהקות.
זהו מהלך הממשיך מדיניות עקבית: רק לאחרונה פרשה ארה"ב מהסכם הגרעין עם איראן, שמעולם לא אושרר ע"י הקונגרס. ההסכם הבטיח למשטר האנטי־אמריקני של איראן סיוע נדיב, מיידי ומעשי - תמורת הבטחות ערטילאיות בעתיד. זאת, אף שמאכלת האייתוללות מתקרבת במהירות לגרונן של סעודיה ומדינות ערב הפרו־אמריקניות ומגבירה אחיזתה בעיראק, בסוריה, בלבנון ובתימן.
בצעדיו האחרונים מאותת הממשל האמריקני לאו"ם ולגורמים נוספים הזוכים לסיוע אמריקני, שהמשך תמיכת ארה"ב תותנה מעתה באימוץ מדיניות פרו־אמריקנית. תמו הימים של הזרמת הטבות ומשאבים לגורמים היורקים בפרצופה של אמריקה. האו"ם מסתכן באובדן סיוע כלכלי השקול ל־20% מתקציבו, לרבות רבע מתקציב אונר"א, המממן חינוך לשנאה והסתה לטרור. מהלכים אלה חשובים לא רק לאינטרס האמריקני: הם בשורה חשובה לעולם החופשי כולו.
