1. אחרי שתי הופעות אומללות, ארגנטינה המוכה והחבולה עשתה את זה ועלתה ברגע האחרון לשמינית הגמר. זה קרה לא בזכות יכולת מרשימה, שכן חניכיו של סמפאולי שוב הציגו כדורגל ירוד. השינוי העיקרי היה בגישה, ברצון ובנחישות של השחקנים, שהיו כבויים מול איסלנד וקרואטיה והיה להם הרבה מה להוכיח לעשרות האלפים באיצטדיון ולמיליונים בבית.
היא נאבקה על כל כדור וניצחה בכל קרבות המגע. היתרון הפיזי שלה בשלב הזה בלט מאוד. באנגה היה הבולט בשחקני ארגנטינה. הוא החזיק את מרכז המגרש וסיפק מסירות נהדרות. הנבחרת של מסי היתה בשליטה מלאה עד שהגיע השופט הטורקי שאקיר שעם פסיקה אומללה החזיר את ניגריה למשחק משום מקום. אסור היה לשופט לתת פנדל על תפיסה כל כך קלושה בכדור הקרן. מערכות הווידאו חיסלו את שיקול הדעת וההגיון של השופטים. היו הרבה פנדלים הזויים במונדיאל הזה, זה היה השיא.
ניגריה לא הייתה במשחק במחצית הראשונה. היא איכזבה בפאסיביות שלה ובמשחק פחדני שרחוק מאוד ממה שמצופה מהנבחרת האפריקאית שמסוגלת לשחק עם הרבה יותר התלהבות ונחישות. המתנה הגדולה שקיבלה מהשופט הפיחה בה רוח חיים. היא צברה ביטחון, החלה להחזיק יותר בכדור והמשחק התאזן.
סמפאולי המשיך לתסכל את האוהדים עם ניהול משחק לא מובן. הוא היה חייב להכניס הכלים ההתקפיים הבולטים שלו אבל אגוארו נכנס בשלב מאוחר מדי ודיבאלה נשאר על הספסל ודווקא רוחו, האיש שממנו איש לא ציפה, העלה את ארגטינה למשחק מול צרפת.
2. על המשחק בין צרפת לדנמרק היה כתוב תיקו עוד לפני שהחל. ככה זה שדיכאון צרפתי פוגש שעמום דני ולשניהם מטרה זהה. הבושה הגדולה היא של נבחרת צרפת, האיכותית יותר על הנייר. הטריקולור היא הנבחרת הכי מאכזבת מבין מנצחות הבתים. יש לה מבחר נהדר של שחקנים, יש למאמן שלה הרבה מרחב תמרון ולמרות זאת היא מציגה כדורגל עצוב.
ניצחון דחוק על אוסטרליה עם עזרה מצוות השיפוט ושער עצמי, משחק מזעזע עם פרו וניצחון בשיניים ותיקו עלוב לסיום שייזכר לרעה. האחראי לכך הוא המאמן שדוגל בכדורגל זהיר, ללא סיכונים, ללא רעיונות התקפיים. דשאן מבסס את המשחק על הגנה חזקה, מקפיד להציב קישור מעובה, חסר מעוף ויצירתיות. זה הספיק מול הנבחרות בשלב הבתים, שלא העזו לחשוב על ניצחון, אבל בדרך הזו היא לא תרחיק לכת. צרפת הגאה והמוכשרת היא נבחרת שמדוכאת על ידי האיש על הקווים.
לצפות בנבחרת אפורה כמו דנמרק זו אף פעם לא חוויה גדולה. לצפות בה כשהיא צריכה רק נקודה זו כבר משימה קשה במיוחד. הדנים התרכזו בלהאט את הקצב, לשחק לרוחב ולהעיף מבטים תכופים אל השעון. המשימה שלהם הושלמה והמסע שלהם יסתיים בשמינית הגמר נגד קרואטיה.
