בראיון שהעניק ג'ארד קושנר ליומון הירושלמי "אלקודס" הבהיר יועצו הבכיר של טראמפ כי אם יו"ר הרשות הפלשתינית וסביבתו ימשיכו לשבת בצד, תותנע היוזמה האמריקנית גם בלעדיהם. הוא הדגיש את הצורך ביצירת דינמיקה עממית, שתניע את ההנהגה לעבר פתרון שיביא ל"רווחה כלכלית וכבוד פלשתיני".
בטיוטה העסקית שפרש הסביר קושנר כי לנוכח הקיפאון בשנים החולפות, מציעים האמריקנים לפלשתינים מתווה כלכלי־אזורי פורץ דרך, המבוסס על מתן תמריצים למדינות ערב, ובראשן ירדן ומצרים, הסובלות מפשיטת רגל. מדינות אלה תשפענה בתורן על הכלכלה הפלשתינית, ותתרומנה לגיבוש מדיניות בדרך לפתרון אזורי.
קושנר קרא להמוני הפלשתינים ללחוץ על הנהגתם לצאת מהקיפאון ולפעול נגד הטרור. הוא הדגיש כי מסגד אל־אקצא בהר הבית יהיה פתוח לכלל המאמינים (במשתמע: בריבונות ישראל), והבטיח שהממשל יציג "פתרונות של כבוד" שיהיו מקובלים גם על שאר עמי ערב.
מחיבור קווי הטיוטה האזורית שהציג קושנר בראיון עולה חזון כלכלי וטכנולוגי חוצה גבולות של אזורי השפעה על "פלשתין" העתידית, בשיתוף ישראל (בגבולות בטוחים) ובהנעה כלכלית של "הדוד סם".
בתוכנית ראשונית זו, הניתנת למימוש גם ללא השתתפות ההנהגה הפלשתינית הנוכחית, תנוהל הפריפריה העזתית של "פלשתין עתירת הכבוד" - כפי שהיה עד 1967 - באוריינטציה כלכלית מצרית, תוך בידוד חמאס ובשאיפה להחליפו. שטחי שומרון ויהודה שבשליטה פלשתינית, לעומת זאת, ינוהלו בהתאם למפת אינטרסים פלשתינית־ירדנית כלכלית משותפת.
הרומן המשולש, שניהלו הפלשתינים עם ממשל אובאמה ועם שרת החוץ של האיחוד האירופי, פדריקה מוגריני, הבטיח לאבו מאזן הרים וגבעות על חשבון ישראל, והביא להקשחת עמדותיו. חגיגות האו"ם סיפקו לפלשתינים אין־סוף גינויים לישראל, וטיפחו הזיות שאוטוטו תוכרע מדינת ישראל בלחץ האומות ותוותר על נכסיה הביטחוניים והלאומיים.
אוי למפץ הציפיות. בבית הלבן מתגורר כיום נשיא קשוח, שאינו מתמסר בקלות למניפולציות הפלשתיניות; ובאו"ם יושבת שגרירתו, ניקי היילי, המצדדת בעמדות ישראל.
גם באירופה מתחוללים שינויים: מדינות האיחוד האירופי מצויות על סף פשיטת רגל, נתונות להצפה אסלאמית, ולחצן על ישראל אינו חזק כבעבר. מדינות ערב, יריבות העבר של ישראל, אשר שרדו את גשמי "האביב הערבי" הסוני, התעוררו לסיוט הגרעין השיעי־איראני, והן מוצאות בישראל ובארה"ב שותפות אסטרטגיות למגננה אזורית.
בזמן שממשל טראמפ עסוק בגיבוש עסקה לשלום אזורי, נטרפים קלפיו של אבו מאזן: שקרי הנרטיב הפלשתיני יוצאים כמרצע מן השק, ומדיניות ההתשה והסרבנות שהוביל - בליווי טרור שהוצדק כ"התנגדות לגיטימית" - מתרסקת אל קרקע המציאות. מפגשו האחרון של אבו מאזן עם טראמפ, ומופע האימים של קושנר ב"אלקודס", הם סטירה מצלצלת על לחיים של הפלשתינים. ככה לא בונים מדינה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו