אני מסכים. הרצח בדומא היה קשה ומזוויע: השלכת בקבוק תבערה על בית משפחת דַוָואבְּשֶה - שבו נרצחו עלי סעד דוואבשה, פעוט בן 18 חודשים עם הוריו סעד וריהאם, ואחיו בן ה־4 נפצע קשה - הוא פשע חמור; השב"כ והמשטרה היו חייבים להפוך כל אבן כדי ללכוד את מבצעיו. עם זאת, אני מפקפק בזהות הרוצחים, והעובדה שפעם אחר פעם נשרפים בתים בכפר, כחלק מסכסוך חמולות, מעלה עוד ועוד ספקות.
אבל שום דבר לא הכין אותי למפגש עם עמירם בן אוליאל, המואשם ברצח. אחרי שלושה שבועות שבהם נאסר עליו להיפגש עם עורך דין, הגעתי לפנות בוקר למתקן שב"כ לפגוש אותו, עם צאתו מחדר החקירות שהיה לחדר עינויים.
עמירם, שהכרתי כצעיר בריא בנפשו ובגופו, עמד מולי כעת כשבר כלי, נרעד וממעט לדבר. המילים שבכל זאת נידב מטלטלות: מכות, קשירות מיוחדות, כיווץ ומתיחת איברים, התעללות פיזית ונפשית רציפה, עד שהודה במיוחס לו. בשב"כ מכנים זאת לזה בשם המכובס "חקירת צורך".
זה לא קרה באיראן או בסוריה, אלא בישראל - ביוזמת ראשי השב"כ ובאישור בכירי הפרקליטות, תוך התעלמות מוחלטת מצד המערכת הפוליטית או בית המשפט. למעשה, שופט המעצרים נענה שוב ושוב לכל דרישה של השב"כ.
מעבר לסכנה שבהרשעת חפים מפשע, עולה פה שאלה לא פחות מטרידה: האם מותר לעשות הכל כדי להשיג הודאה? מילא להשפיל, למנוע שינה או "ללחוץ" על נקודות רגישות; אבל לְעַנּוֹת ממש, לשבור פיזית ונפשית, והכל בחסות צווי איסור מפגש ואיסור פרסום?
השופט אהרן ברק ועמיתיו בבית המשפט העליון נדרשו לסוגיה, וקבעו: "גורלה של דמוקרטיה, שלא כל האמצעים כשרים בעיניה, ולא כל השיטות שנוקטים אויביה פתוחות לפניה. לא פעם נלחמת הדמוקרטיה כאשר אחת מידיה קשורה לאחור. חרף זאת, ידה של הדמוקרטיה על העליונה, שכן שמירה על שלטון החוק והכרה בחירויות הפרט מהוות מרכיב חשוב בתפיסת ביטחונה. בסופו של יום, הן מחזקות את רוחה ואת כוחה ומאפשרות לה להתגבר על קשייה".
מילים אלה שימשו בעבר חומת מגן נגד שימוש חריג בכוח, לא רק מול הדרישה להרוס בתים או לגרש מחבלים, אלא גם בביקורת על תנאי הכליאה המפנקים שלהם זוכים מחבלים: "לא נהיה דיקטטורה", מטיפים אבירי זכויות האזרח, "יש קו אדום גם בחקירת רוצחי ילדים".
לאן נעלמות זכויות האזרח כשמדובר בנערי גבעות? האם לפתע מותר להתנער מהעקרונות הדמוקרטיים הנאורים? האם כל האמצעים כשרים במטרה לחלץ הודאה מחשוד? הציבור שתק - ועודו ושותק - אולי משום שאינו מבין שהיום אלה נערי הגבעות, אך מחר יכול כל אחד מאיתנו למצוא עצמו נקרא ל"חקירת צורך".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו