מתגברים על הזכויות

איך קרה שרוב המדינות הדמוקרטיות הנהיגו פיקוח משפטי על חקיקת הפרלמנט שלהן? במה עדיפים כמה שופטים לא־נבחרים על פני פרלמנט נבחר? ובכן, הייתי מעורב בסוגיות אלה כשהייתי ח"כ ב־1992, אז החלטתי להעתיק את הצעת החוק של שר המשפטים דאז, דן מרידור, בדבר זכויות האדם, זאת למקרה שהצעתו תטורפד בממשלה על ידי המפלגות הדתיות והחרדיות. 

במגעים הראשונים שלי עם סיעות אלו, הובהר לי שבלי פשרות לא נגיע להסכמה. לכל הצדדים היה ברור שחוק מסוג זה, פירושו ביקורת שיפוטית על ידי בג"ץ, שכן אחרת אין בו טעם. לכן פיצלתי את הצעת החוק לארבעה חוקי יסוד נפרדים, כדי להקל את העברתו. היו אלה ימי "התרגיל המסריח", חברי כנסת ממפלגות שונות חברו יחדיו, וכך הגענו לפשרה עם הדתיים, כשהרוב ויתר לנציגיהם בכמה נושאים. למשל, הוצאנו את חופש התנועה בארץ כאחת מזכויות האדם.  

מתנגדי החוק משמיעים טענות שונות: החוק הועבר ברוב קטן, הח"כים הוטעו על ידי ועדת החוקה וכיו"ב. אין לכך שחר. בסיבוב הראשון של ההצבעות, הרוב אכן לא היה מאסיבי, אך היה רוב. חברי הכנסת לא הוטעו, שכן ועדת החוקה פעלה בגלוי: נציג המפד"ל, הרב יצחק לוי, היה שותף מלא לדיונים ובהסכם בינו וביני נולד הביטוי "יהודית ודמוקרטית". במהלך הדיון בכנסת ח"כ מיכאל איתן הדגיש את התנגדותו למסירת הסמכות לבית המשפט, ועדיין הח"כים שמעו והצביעו בעד. שנתיים לאחר מכן הובא החוק להצבעה בנוסח חדש ואושר בקריאה שנייה, ברוב גדול וחסר תקדים של 80 ח"כים.

מדוע הביקורת השיפוטית על החוק כה חשובה? במשך שנים רבות עסקו מלומדים בעריצות הרוב הדמוקרטי והדגישו כי גם רוב נבחר יכול לסטות מעקרונות החירות והשוויון. הדוגמה המזעזעת הומחשה ברפובליקת ויימאר הגרמנית. לאחר שריפת הרייכסטאג העביר הפרלמנט הגרמני את חוק ההסמכה שהעניק את מלוא סמכויותיו להיטלר. בית המשפט לחוקה לא התערב בחוק זה, משום שלא היתה מונהגת ביקורת שיפוטית בוויימאר.  

 

פיקוח הכרחי. שופטי בג"ץ, היום ובעבר // צילום: אורן בן חקון

 

האם החלטה שיפוטית היתה מבטלת את חוק ההסמכה הזה? ספק, אך יש הסוברים כי היתה משפיע על שותפיו הימניים של היטלר. כמובן שאין להשוות את גרמניה לישראל הדמוקרטית, אך פרשה נוראה זו מדגימה שדמוקרטיה פירושה לא רק הצבעת רוב; דרושים גם בלמים חוץ־פרלמנטריים, כדי להגן עליה. 

המכון לדמוקרטיה פרסם מחקר של פרופ' עמיחי כהן, המוכיח כי בכל הדמוקרטיות קיימים סידורים חוקתיים המחלישים את עריצות הרוב - והוא מצטט את מנחם בגין הקובע כי "העם חייב לקבוע את זכויותיו גם מול בית הנבחרים, לבל יוכל הרוב לשלול את הזכויות הללו".

בישראל, המצב חמור במיוחד: אין בית שני, אין לנשיא זכות וטו על חוקי הכנסת, אין חובת קוורום בכנסת. מה יש? רוב אוטומטי המצביע לפי צו הממשלה. הבלם היחיד שקיים הוא סמכות שיפוטית, וקיימות שתי סיבות עיקריות לכך: 1. לשופטים לא נבחרים יש שיקולים ארוכי טווח ואינם חוששים לכיסאותיהם בבחירות קרבות. 2. הניסיון האנושי הוכיח כי מוטב להגביל את כוחו של הרוב מאשר להגדילו.

ההצעה להחיות חוק שנפסל בבג"ץ בעזרת חוק קואליציוני של 61 ח"כים, פירושה שהממשלה עומדת מעל בג"ץ. קוראים לזה חוק התגברות, אך למעשה זה חוק התגברות על זכויות האדם. ומה אם בכל זאת מבטל בג"ץ חוק חיוני לטובת הציבור? הצעת הפשרה שלי היא שהכנסת תוכל לפסול חוק בתנאי שיש רוב המורכב מחברי הקואליציה ועוד חמישה ח"כים. לא הקואליציה בלבד תחליט על צעד כה קיצוני. √

 

*אמנון רובינשטיין הוא סופר ופרופסור במרכז הבינתחומי הרצליה, שר החינוך לשעבר וחתן פרס ישראל לחקר המשפט (2006) 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו