"מצעד השרמוטות" פוגע באינטרס הנשי

הנה עבר עוד "מצעד שרמוטות" עם קריאות "די לתרבות האונס", "נשים רוצות ביטחון", "גם אני אחת מתוך אחת", "מאמינות לך" ועוד משפטים קשים שהלב רוצה להתחבר אליהם. אבל כך סוחפים אותנו להצטרף לעליהום העדרי, הגורס שכל הגברים אלימים, מסוכנים, אנסים ומטרידנים פוטנציאלים, וכל הנשים - קורבנות שלהם. בניגוד ללב - השכל, הניסיון והמציאות לא מקבלים את הקלות שבה נאמרים המשפטים הפשטניים והלא הוגנים הללו. 

מרבית המשפטים הללו יוצאים מתוך פרדיגמה פמיניסטית רדיקלית, לפיה טובת הנשים היא להמשיך לשמור על מעמדן כמגדר החלש והמוחלש, שיידרשו לו עוד עשרות שנים כדי להגיע למספר שווה (שווה בדיוק) של עמדות כוח בחברה. 

לומר שיש לנו תרבות אונס, פירושו לטעון שהתרבות שלנו רואה אונס בחיוב. והרי בחברה המערבית אין בנמצא בני תרבות המעלים על דעתם לתמוך באונס או הטרדה מינית. מעטות העבירות שאנחנו מוקיעים ומבזים כמו פגיעה בנשים. 

יש לכך תוצאות בשטח. לפי נתוני הלמ"ס (מרץ 2016), הסיכוי של אישה בגילאי 20־34 לסבול מהטרדה מינית, עומד על 6.8 אחוזים. לאחר גיל 34, הסיכוי עומד על 1.4 אחוזים. כך שלא ברור מהיכן הפציע המשפט "אחת מתוך אחת". גם הסיסמה "נשים רוצות ביטחון" כמובן לגיטימית, אך היא נותנת את התחושה שרק לגברים יש ביטחון. גם כאן האמת שונה. המציאות היומיומית מסוכנת בעיקר לבנים - הילדים של כולנו. הן ברחוב, הן במקומות בילוי והן בעולם העבודה גברים חיים בסיכון רב יותר ונפגעים הרבה יותר מנשים. 

ומה עם "מאמינות לך" - האמנם? לכולן? ספק אם יש מי שמכיר זוגות גרושים ולא שמע על תלונות שווא על אלימות כלפי האישה או הילדים. די בכך שאישה תגיד במשטרה שהיא מרגישה מאוימת וזו כבר עילה להרחקה של האב מהבית וניתוקו מילדיו. וביחס לתלונות על הטרדה מינית, יותר מידי הליכים פליליים החלו בקול רם והסתיימו בקול ענות חלושה. בדרך נהרסו חייו של איזה גבר. קל היה למנוע את המקרים הטראגיים האלה, לו העמידו לדין מגישי תלונות שווא בזדון. כך היינו נשארים עם התוקפים והקורבנות האמתיים. כעת נחשו מי מתנגדות להעמדה לדין על תלונות שווא? 

גם העובדה, שנשים אלימות ותוקפניות כלפי גברים כפי שזה להפך, ידועה זה עשרות שנים אך מוסתרת מעיני הציבור, בדיוק מאותן סיבות של תפיסת האישה כקורבן חברתי וצבירת הון פוליטי.

משתתפות "מצעד השרמוטות" אף יצאו נגד הסלאטשיימיניג (האשמת הקורבן). אכן שיימינג זה דבר מכוער. אבל הוא מכוער גם כשעושים אותו כלפי גברים - עיינו ערך: #me too. אז אולי כדאי לכולנו, גברים ונשים ,לחזור לתת אמון אלה באלה, עם פחות פחדים וכעסים הדדיים. המגמה הנוכחית של התקרבנות נשית ותיאור הגבריות, כאילו הייתה ראויה רק לסירוס, לא מועילה לרובנו. למרות שאומרים לנו כמה היא מסוכנת, בסופו של דבר רובנו מחפשים ומחפשות זוגיות. 

ד"ר רונית דרור היא עו"ס וחוקרת בתחום האלימות במשפחה

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו