בניגוד למה שנהוג לחשוב, לפעמים הריון הוא כן מחלה. עבור נשים שסבלו מהיפראמזיס, אזכור של תקופת ההריון הוא לא זיכרון להתענג עליו. אנחנו לא חווינו את המראה הקורן המובטח להריוניות, לא תפחנו בהנאה ולא הבטנו בחדווה על הבטן הצומחת. עבור היפראמזיסיות, כל יום של הריון הוא קרב, ותשעת החודשים 40 -שבועות - הם מלחמת הישרדות על החיים שלך ושל העובר.
היפראמזיס גרבידרום (- (Hyperemesis gravidarum הקאת יתר - היא מחלה שמתחילה מוקדם מאוד. היא מתבטאת בבחילות ובהקאות, המתפרשות על כל היממה, ולעתים על פני כל חודשי ההריון. היפראמזיסית מאבדת נוזלים וקילוגרמים לאורך ההריון. היא עשויה להזדקק לעירויים ולזונדה, ולהגיע לתת משקל. ב2018- רופאים מכירים את המחלה, ובכל זאת אובדי עצות, שכן לא מדובר בתופעה פסיכולוגית, אלא במצב רפואי. זה לא שאיננו רוצות לאכול - אנחנו לא מסוגלות. אנחנו רוצות לעלות במשקל בהריון, לדאוג לבריאות העובר ולבריאותנו, אבל לא תמיד מסוגלות.
מי שמקיאה 20או 30פעם ביממה לא מסוגלת להסתיר הריון. היפראמזיסיות "יוצאות מהארון" מוקדם מאוד, בדרך כלל בשבועות הראשונים. הן נעדרות הרבה מהעבודה, מתאשפזות, מקבלות עירויי נוזלים, ונוטלות תרופות - המסייעות להן בהחזקת ההריון. כך עברתי את ההריון הראשון שלי, עם ביקורים תכופים במחלקת נשים, ו"בילוי" של שבועות בשכיבה במיטה. שבועות? חודשים. ספרתי ימים ושעות, לפעמים דקות, וחיכיתי ליום השחרור - הלידה.
היפראמזיס תוקפת נשים בהריון ללא רקע מקדים. אין דרך להתכונן ולהיערך אליה. ככל הנראה יש לה רקע גנטי ואולם, בינתיים, הטיפול הוא רק בסימפטומים. היפראמזיסית תקבל סיבובי נוזלים ותרופות, עירויים בבית החולים ועירוי ביתי אם נדרש, ותנסה לשמור על עצמה ועל הריונה. יום ועוד יום ועוד יום. ולא, לא מתרגלים.
בעבר, התייבשות קיצונית הובילה להפלות. היפראמזיסיות רבות מגיעות בסופו של דבר לעירוי ביתי, שכן מחסור במלחים עלול לגרום סיבוכים משמעותיים אצל האם. לא כל מעסיק מכיר את המחלה, ולא בכל ארגון או מוסד לימודי היפראמזיסיות תמצאנה תמיכה במצבן. נשים רבות שחלו במחלה מוצאות עצמן מחוץ למעגל העבודה או הלימודים וסופגות פגיעה מקצועית. מבחינה נפשית, היפראמזיס עלול להוביל לדיכאון, וקשה למצוא אישה שחלתה במחלה ולא נשלחה ע"י קרוביה לפסיכיאטר.
האטימות של הסביבה, המתקשה להכיר בכך שהריון יכול להיות משבר - גם כשההיריון רצוי, והילדה שתבוא בעקבותיו תהיה מתנה אהובה - מוסיפה לשלל הקשיים. הבשורות הטובות הן, שבסוף הכל עובר. בתום הלידה זכיתי לקבל לא רק בת בכורה, אלא גם את עצמי. שבתי אליי. ההיפראמזיס חלף (לפחות עד ההריון הבא...). מאז אני מעריכה כל לגימת מים, כל ביס מארוחה. חולת ההיפראמזיס המפורסמת בעולם, הנסיכה קייט מידלטון, אמרה פעם "לפעמים יש בדידות ואת מרגישה מבודדת. אבל בעצם כ"כ הרבה אימהות עוברות מה שאת עוברת, זה פשוט דורש ממך להיות אמיצה מספיק כדי להושיט יד". אם אתם נתקלים באישה בהריון שייתכן וסובלת מהיפראמזיס, אל תשפטו אותה; הושיטו לה יד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו