טדי המלא היווה תפאורה מושלמת במשחק ההזדמנות האחרונה של בית"ר ירושלים, שהשתוקקה להדביק את האלופה מב"ש בראש הטבלה. זה היה הראשון מבין שני משחקי עונה עבור בית"ר, בליגה ובגביע.
ההרכב והמערך של בית"ר הפתיעו מאוד. כרגיל, בבירה לא ברור מי אחראי להחלטות אבל בכל מקרה על הדשא התוכנית עבדה נהדר בחלק הראשון של המשחק. מי האמין שבריהון ו-וארן יפתחו בהרכב ועל הספסל יישארו ורד ושכטר. בריהון בתפקיד לא שגרתי במרכז מאחורי שני חלוצים לקח את ההזדמנות בשתי ידיים. הפעולה המשמעותית שלו הייתה בהכנה הנהדרת לעזרא וגם בהגנה הייתה לו תרומה עם סגירה טובה על אוגו. לא מובן מדוע הוא הוחלף בהפסקה.
חן עזרא נמצא בכושר נהדר והוא איש המפתח בהתקפה של בית"ר בשבועות האחרונים. אין הרבה שחקנים בכדורגל הישראלי עם יכולת אישית ומהירות כמו שלו. גם עזרא מצא עצמו באופן תמוה במחצית השנייה על הספסל.
בית"ר ירושלים, שבאופן מסורתי קמה ונופלת על התלהבות נישאה על גבי הדחיפה האדירה של הקהל שסיפק רוח גבית לקבוצה. עם האווירה המחשמלת בטדי אף שחקן בצהוב לא יכול היה להישאר אדיש.
בית"ר לא הבריקה, לא יצרה יותר מידי מצבים אבל במחצית הראשונה היא הייתה עדיפה בזכות משחק הקרבה ללא פשרות ואגרסיביות. טקטית היא התכוננה נכון. עם מערך שונה מהרגיל, שכלל ארבעה שחקנים במרכז המגרש היא הקשתה מאוד על באר שבע שלא הצליחה לפתח את משחקה הרגיל.
אבל משחק הכדורגל לא מסתיים ב 45 דקות. ראינו שאין לבית"ר את האיכות, העומק והחוסן לסחוב עד הסוף.
המחצית השנייה הביאה איתה מהפך ענק. ב"ש חזרה לגדולתה עם פתיחה מהממת והוכיחה שעם כל הכבוד להפתעה של בית"ר בתחילת המשחק הכל בכל זאת תלוי בה. בתוך חמש דקות האלופה הפכה את הקערה על פיה במפגן של עוצמה ותכליתיות וגם הוכיחה שמבחינה מנטלית היא נמצאת במקום אחר מבית"ר.
בית"ר פשוט נכנסה להלם לנוכח הפתיחה של האורחים ולא הצליחה להתרומם חזרה. נקודת התורפה שלה לאורך כל העונה - משחק ההגנה, חיסלה לה את הסיכויים באופן סופי בשני המחזורים האחרונים. עם כמות ספיגות כזו היא לא יכולה לחשוב לא על אליפות ולא על גביע.
ב"ש החלה להניע את הכדור במהירות, להעביר את הכדורים למקומות שווקאמה אוהב לקבל אותם וזו כבר הייתה אופרה אחרת לגמרי. הניגרי עם דקות גדולות הוכיח שהוא עדיין מעל הליגה. אף שחקן של בית"ר לא הצליח להתמודד איתו. מליקסון, שהר וממן הנפלא השלימו חוליית התקפה שדרסה את בית"ר בצורה מרשימה ונתנה לבכר אליפות שלישית מהדהדת ומוצדקת.
כל המחמאות מגיעות לבכר, שמעמיד את הקבוצה הטובה ביותר בישראל שנה שלישית ברציפות. העונה עם לא מעט קשיים ואילוצים המאמן השאיר את קבוצתו ברמה אחת מעל יתר הקבוצות עם עליונות טאקטית, טכנית פיזית ומנטלית והחלטות רכש נבונות. הקטר מהדרום הוא בשלב זה בלתי ניתן לעצירה.
כל הכבוד מגיע לאלונה ברקת, שבנתה מועדון מצליח שהוא לא אפיזודה חולפת ועומד בגאון עם שושלות גדולות ומפוארות בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
