בימים האחרונים התעורר דיון נרחב על גובה השכר של נשים חרדיות בתחום הטכנולוגיה העילית ("היי־טק"). האם מדובר בניצול, או שזה השכר שהולם את ביצועיהן ותרומתן?
בעשור הקודם העסקתי בחברה שעבדתי בה נשים חרדיות בתור בודקות תוכנה. עשיתי זאת באמצעות מיזם תלפיות, המנוהל על ידי חברת מטריקס, שמספקת תעסוקה למאות נשים חרדיות במודיעין עילית ובריכוזים חרדים נוספים. מעבר להפרדה מגדרית, כשרות מזון ברמת מהדרין גבוהה ואינטרנט מסונן, העובדות במרכזים אלה נהנות מימי עבודה קצרים, התחשבות גבוהה בצרכי הבית והמשפחה, וחופשות נוספות בימים ששאר המשק עובד כמו ימי חול המועד ואחרים.
בהכללה גסה, וללא נימה ביקורתית, רוב העובדות החרדיות שהעסקתי באותו מיזם, חיפשו מקור פרנסה ולא בניית קריירה. כתוצאה מגישה זו, הן עוברות מסלול הכשרה קצר ובסיסי ביותר, אינן עובדות באתר החברה, אינן מעורבות במטרות ואתגרי החברה ואינן תורמות ברעיונות לשיפור, ייעול המשימות והאתגרים בחברה. בנוסף לכך, האחריות המלאה שלהן על משק הבית, לא מאפשרת להן לעבוד אחרי שעות העבודה הסדירות, כפי שמקובל בחברות היי־טק רבות.
טכנולוגיה עילית, מתוקף היותה תעשייה בינלאומית, עובדת עם מומחים מכל העולם, ללא הבדלי דת, צבע, גזע ומין. זו תעשייה תחרותית מאוד, והתגמול לעובדים הוא תוצאה של מקצועיות, ידע, מומחיות, כישורים וניסיון של העובד, ולא לחצים של וועדי עובדים חזקים. ואכן, אופי העבודה מאפשר קבלת שכר גבוה ותנאים נלווים מצוינים, אך אינו מתאים לכל אחד. מדובר בעבודה אינטנסיבית, דינמית, לעתים מסביב לשעון ומעבר לשעות העבודה המקובלות.
פיתוח קריירה מתגמלת של היי־טקיסט דורש מעוף ויצירתיות, ייעול ושיפור מתמיד של ביצועים, ועבודה בשעות נוספות בתקופות לחץ. אחרת, נפלטים מהתעסוקה בתחום הזה, או שמקבלים את המשימות הפשוטות עם רמת השכר הנמוכה. לכן, כשזיהינו עובדת חרדית בעלת דנ"א אחר, עם מוטיבציה וביצועים מצוינים, דרשנו להעלות לה את השכר בצורה משמעותית והתעקשנו, שכל התוספת תגיע אליה ולא תישחק ע"י החברה המתווכת.
כדי לפתור את איכות השכר, בראש ובראשונה יש להבין, שכניסה לתעסוקה בטכנולוגיה עילית מחייבת הכשרה מקצועית ברמה הגבוהה ביותר. באמצעות האקדמיה או דרך מסלולי ה־Bootcamp לתוכנה. בשום אופן אי אפשר להסתפק בהכשרה בסיסית ברמה נמוכה. כמו כן, על העובדת החרדית להשתחרר מהכבילה לעבודה ב"גטאות" ולחפש עבודה בחברות עצמן, שם תוכל להשתלב בעשייה ובאתגרי החברה, והתגמול יהיה בהתאם. הארגונים הדואגים לנשים החרדיות, צריכים להשקיע את מלוא מרצם למצוא פתרונות נאותים לבנות שתוכלנה לעבוד בתוך מקומות העבודה, ובד בבד לשמור על מסגרת ואורח חייהן החרדיים. זאת, במקום לסגור אותן בתוך מרכזי תעסוקה לחרדיות בלבד.
איציק צור הוא מנכ"ל "פיתוחים", מסלול היי־טק לגברים חרדים
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו