נטלי פורטמן יכולה לתת נימוקים כאלה ואחרים למעשה ההחרמה שלה, היא יכולה לסמן קו דק דקיק שיבדל אותה משאר הגורמים שפועלים נגד מדינת ישראל; בסופו של דבר, החרמת פרס "בראשית" נתפסת בישראל כחלק מענן העוינות שרובץ על המדינה - ממתי בעצם? מאז השנים האחרונות? זה 70 שנה? מהענן הזה הגברת נטע־לי הרשלג, שאינגלזה את שמה לנטלי פורטמן בעזרת שם זמין מצד אימה, לא תצליח להימלט.
מוטב שלא תהיינה אשליות. פורטמן היא אישיות מנוהלת. ככוכבת הוליוודית גדולה מתרוצצים סביבה מנהלים וסוכנים. יש לה גם מחשבה עצמית מקורית משלה, שהיא תורמת למערכת נתוני הניהול שלה.
הסיכום של הפירמה שנקראת "נטלי פורטמן" היה, שהשתתפות בטקס פומבי בישראל, וצילום משותף עם ראש הממשלה נתניהו, יזיק למותג הפורטמני, יותר מאשר אי־הופעה מלווה במסרים פוליטיים נגד ממשלת ישראל. עומר ברגותי כבר ניכס את הודעותיה של פורטמן לתנועת ה־BDS. הוא צודק. הוא מצליח להפוך את המותג "ישראל" לרעיל בחוגים רחבים.
פורטמן היא לא אישיות שולית. היא דמות מייצגת של המגזר הרחב של יהדות אמריקה הליברלית. כל אישיות יהודית המזוהה עם אמריקה הליברלית מוצאת את הדרך לבטא את התנגדותה לישראל, בלי כמובן להגיד שלישראל אין זכות קיום.
זה היה פחות או יותר המסר של רון לאודר במאמרו האחרון ב"ניו יורק טיימס", שבו האשים את ישראל בפגיעה עצמית, בכך שאינה עושה שלום עם הפלשתינים.
התופעה העלובה והמעליבה הזאת ביהדות הליברלית באמריקה, ממשיכה ואף מקצינה מסורת מדינית שהיתה נהוגה בממשל האמריקני לאורך שנים רבות. למעשה, זו מסורת מדינית שנגדעה רק עם כניסתו של ממשל טראמפ.
אין טעם להיכנס לוויכוח פרטני היסטורי עם פורטמן; המצפון שלה הוא מאוד מפלגתי, כך שחבל על המאמץ. אבל הנקודה המעניינת היא הנטייה של יהדות אמריקה להתנות את מידת הפער או הקִרבה בינה לבין ישראל, לפי קצב ה"התקדמות" בתהליך השלום - לכיוון של מדינה פלשתינית.
כך נהגו הממשלים הקודמים. ככל שתתקדמו לקראת הפתרון של "שתי־מדינות", כך תתממש הקִרבה בין ארה"ב לישראל. באופן אירוני, זה המסר שמעבירים יהודי אמריקה לישראל. בכך, הם הפכו לכלי סחטנות ממדרגה ראשונה בידי ארגון הטרור המתקרא הרשות הפלשתינית.
פורטמן אולי מנמקת את החרם שלה בסוגיית "הפליטים" (האפריקנים), אך מתכוונת לאותו פער ערכים שכל כך מדובר, בין ישראל ליהדות אמריקה "המתקדמת". זה יכול להיות הנושא הפלשתיני, הכותל, "מיהו יהודי" ולאחרונה גם המסתננים. אפשר לזרוק לערימת הניכור היהודי־אמריקני כל נושא.
מה שמחשיד את גישתה הפוליטית של נטלי פורטמן זו העובדה, שהיא ניצבת בשתי רגליים בתוך אזור אסון מוסרי. הכוונה להוליווד. הכוונה לאמריקה של מעשי הטבח ההמוניים. הכוונה לקליפורניה, שהגבולות הפתוחים שלה מדרום הפכו לפירצה הגדולה ביותר של סחר בבני אדם - בעיקר נשים.
מתוך חורבות הרפובליקה הטוטליטרית שהחליפה את "הבה נגילה" בהארווי ויינשטיין ובברק אובאמה - נטלי פורטמן לא יכולה להטיף לחברה הישראלית שעומדת על נפשה בגבורה, ושומרת על הדמוקרטיה שלה בין השאר גם כנגד עוכריה. מוטב להשלים עם העובדה שגם אנשים כמו פורטמן נמנים עם הקבוצה הזאת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו