שתי הקבוצות הגיעו לקרב על המקום הרביעי אתמול במגמה הפוכה - הפועל חיפה אחרי שספגה חבטה מבני יהודה על רקע האופוריה של ההעפלה לגמר הגביע, ומכבי נתניה אחרי ניצחון גדול על מכבי ת"א.
אחרי שהאדומים מחיפה הרימו ידיים במאבק על מקומות 2-1, הם שאפו לנצח או לפחות להשיג נקודה שתשאיר על כנה את מרחק הביטחון מהאורחים.
שתי הקבוצות שיחקו במטרה לנצח, ובהרבה דקות אפשר היה להנות מכדורגל טוב בקצב גבוה.
חיפה נראתה נחושה יותר בחלק הראשון של המשחק. היא היתה מאוד מאורגנת וצפופה בחלק האחורי ולא אפשרה לנתניה את השטחים שהיא יודעת לנצל אם נותנים לה. המארחת שלטה במשחק, שיחקה בהתלהבות והגיעה בצורה טובה לאזורים המסוכנים. השער שכבשה היה דוגמה טובה לאותו רצון עם הנגיחה העוצמתית של ניסו קפילוטו, שהעניק לקבוצתו יתרון מוצדק.
יחד עם זאת, שחקנים כמו גילי ורמוט ועדן בן בסט לא הבריקו ולא הצליחו להביא את היכולת האישית שלהם לידי ביטוי, דבר שמנע מחיפה להגדיל את התוצאה.
רגע אחד של רפיון בהגנה בפתיחת המחצית השנייה עלה לקבוצה של ניר קלינגר בשער החובה, שסימן את השינוי בתמונת המשחק.
סלבודן דראפיץ' ושי ברדה נאלצו להתמודד עם חיסורים לא פשוטים והציבו חוליית הגנה ששיחקה יחד לראשונה. נתניה לא נכנסה טוב למשחק, היא היתה נחותה במרכז המגרש ולא הצליחה לצאת להתקפות ממשיות. ערן לוי וסבע לא באו לידי ביטוי בשלב הזה.
לאחר ההפסקה כבר ראינו אופרה שונה. זו היתה נתניה המוכרת והטובה מבחינת היכולת ההתקפית, הקצב והיכולת האישית, שגרמו לאי שקט בולט בהגנה החיפאית.
החילוף של דידייה קוגבניה היה אחד המפתחות לחזרה של האורחים לעניינים. הטוגולזי כבש בנגיעה הראשונה בכדור (אחרי מסירת אמן של סבע), והוסיף הרבה מחץ ונוכחות במשחק המעבר. גם הכניסה של יונס מלדה הוסיפה עומק לחלק הקדמי של נתניה, שהפכה להרבה יותר מסוכנת.
הצהובים מעיר היהלומים סבלו מיום פחות טוב של ערן לוי, שלא בא מספיק לידי ביטוי ולא הצליח לייצר מסירות משמעותיות ואיומים על השער.
בסופו של דבר 1:1 זו תוצאה מוצדקת וסבירה לחיפה, שיכולה להמשיך ולהרגיש בטוחה במקום הרביעי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו